איך הדמוקרטים יכולים לשרוד בדרום ארצות הברית אחרי החלטת בית המשפט?

ביום שישי האחרון עלה חבר בית הנבחרים של טנסי, ג'סטין ג'ונס, לנאום נגד תוכניות המפלגה הרפובליקנית לחלוקה מחדש של המדינה. בנאומו השווה ג'ונס את עמיתיו הרפובליקנים לאחדים מהגזענים הבולטים בהיסטוריה האמריקאית. "אתם תיכנסו להיסטוריה לצד בול קונור וג'ורג' וולאס. ילדיכם יתביישו בעמדה שאתם לוקחים על ידי הצגת המפות האלה", אמר ג'ונס.

ג'ונס לא הסתפק בנאום. מחוץ לבניין הקפיטול המדינתי הוא נשא שלט עם הכיתוב: "להתנגד לשלטון הגזענות הלבנה!!". מאוחר יותר באותה השבוע, עמד במסדרונות הבניין ושרף תמונה של דגל הקונפדרציה תוך שהוא קורא: "לא נחזור אחורה".

הזעם של ג'ונס היה מוצדק ומובן, ואף מוצדק לחלוטין בעיני תומכיו. אך לטווח המיידי, הוא לא השיג את מטרתו. הרפובליקנים פעלו במהירות בשבוע שעבר כדי לפרק את מחוז הקונגרס של ממפיס, בו רוב תושביו אפרו-אמריקאים. מהלך זה יוביל כמעט בוודאות לכך שטנסי לא תהיה מיוצגת בקונגרס על ידי נציג שחור לראשונה מזה עשרות שנים.

טנסי היא אחת ממספר מדינות דרומיות שמזרזות את החלוקה מחדש של כוח הבוחרים בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית לאחר שבית המשפט העליון החליש בסוף אפריל את סעיף 2 בחוק זכויות ההצבעה. בעוד התגובה מצד הדמוקרטים כוללת זעזוע, כעס ויותר ויותר ייאוש, מציאות קשה נכנסת לתודעה: לא די באימרות מוסר והיסטוריה, כמו אלו של ג'ונס, כדי להשיב את השליטה בדרום.

זאק מקריי, סוקר דעת קהל מטעם המפלגה הדמוקרטית מאלבמה, אמר: "זה כנראה מחייב בחינה מחדש יסודית של מהותה של הקואליציה הדמוקרטית ושל הבוחרים הדמוקרטים במדינות אלה. זה באמת דורש מהדמוקרטים לחשוב מחדש ולשוב אל שולחן התכנון באופן שלא נאלצו לעשות מזה זמן רב".

הדרך קדימה: שינוי אסטרטגי בדרום

כדי לקבל תמונה ברורה יותר של מה שצפוי בדרך הזו, ביליתי את הימים האחרונים בשיחות עם פעילים ופקידים דמוקרטים במדינות דרומיות שונות, חלקן חלק מהגל הנוכחי של חלוקה מחדש מצד הרפובליקנים ואחרות כבר עברו תהליך של עיוות מחוזות קיצוני: טנסי, מיסיסיפי, אלבמה, ג'ורג'יה, קרוליינה הדרומית ולואיזיאנה. השאלה ששאלתי הייתה פשוטה: כיצד יכולים הדמוקרטים להתחרות על מושבים בבית הנבחרים במדינות אלה כאשר המפות נוצרו על ידי הרפובליקנים לטובתם?

למרות שעדיין קיימת אי ודאות במדינות מסוימות לגבי צורתן הסופית של המפות הקונגרסיות, הייתה הסכמה רחבה בקרב הדמוקרטים עימם שוחחתי כי המפלגה תיאלץ לפעול באופן שונה לחלוטין. הכל מתחיל בגיוס המועמדים לרוץ. פעילים חזרו ואמרו כי על המפלגה לאמץ אנשים בעלי עמדות פוליטיות בנושאים כמו נשק, הגירה או נושאים חברתיים ותרבותיים, אשר נופלות באופן משמעותי מחוץ לגבולות הזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית הלאומית. הם הדגישו כי הדבר ידרוש נטישה של מבחני טוהר והעלאת אנשים שאינם קיצוניים או בעלי אידאולוגיה נוקשה. יתרה מכך, הם ציינו כי השינוי לא יכול להתרחש רק ברמה המדינתית, אלא ידרוש תמיכה גם מהמפלגה הלאומית.

אחד הפעילים ציין: "עלינו לבנות קואליציה רחבה יותר במדינות אלה. עלינו להיות מוכנים לקבל מועמדים שמתאימים לאוכלוסיות המקומיות, גם אם הם לא תואמים את הקו הלאומי של המפלגה. זהו מחיר הכרחי כדי להשיג ייצוג".

הדרום משתנה – והדמוקרטים חייבים להשתנות איתו

הדרום האמריקאי עובר שינויים דמוגרפיים ופוליטיים מואצים. האוכלוסייה האפרו-אמריקאית, ההיספנית והאסייתית גדלה, וההרכב הפוליטי הופך מגוון יותר. עם זאת, הרפובליקנים ניצלו את הכוח שלהם במדינות אלה כדי ליצור מפות מחוזות שמבודדות קבוצות מיעוט ומעניקות יתרון מובנה למפלגה שלהם.

במדינות כמו ג'ורג'יה, למשל, הרפובליקנים הצליחו ליצור מחוזות קונגרס שבהם הרוב הוא לבן, תוך כדי פיצול אזורים בעלי רוב אפרו-אמריקאי. במדינת אלבמה, אחת המדינות המובילות בתהליך זה, המפלגה הרפובליקנית הצליחה להחליש את כוחה של האוכלוסייה האפרו-אמריקאית באמצעות חלוקה מחדש של מחוזות המדינה.

הדמוקרטים מודעים לכך שהם נמצאים בנקודת מפנה. הם מבינים כי עליהם לאמץ אסטרטגיות חדשות, כולל גיוס מועמדים מקומיים בעלי עמדות מגוונות יותר, שיתוף פעולה עם קבוצות שונות בקהילה, והגברת המעורבות בקרב קבוצות מיעוט. בנוסף, הם שוקלים להשקיע יותר במשאבים מקומיים ולא רק בקמפיינים לאומיים.

פעיל דמוקרטי מאלבמה אמר: "אנחנו לא יכולים להמשיך ולפעול באותה צורה. עלינו להבין כי המפתחות להצלחה נמצאים בידיים של האנשים המקומיים. עלינו להקשיב להם ולבנות איתם קואליציות שיכולות להתמודד עם המציאות הפוליטית החדשה".

האתגר הגדול ביותר: בניית אמון מחדש

מעבר לשינויים האסטרטגיים, הדמוקרטים ניצבים בפני אתגר נוסף: בניית אמון מחדש בקרב קבוצות מיעוט. שנים של מדיניות מפלה ופעולות גזעניות מצד הרפובליקנים הותירו צלקות עמוקות בקרב האוכלוסייה האפרו-אמריקאית וההיספנית. הדמוקרטים יצטרכו להוכיח כי הם באמת מייצגים את האינטרסים של קהילות אלה ולא רק משתמשים בהן ככלי פוליטי.

אחד הפעילים ציין: "אנחנו לא יכולים להסתפק בהבטחות. עלינו להוכיח באמצעות פעולות כי אנחנו באמת עומדים לצד הקהילות האלה. זה אומר להשקיע במשאבים, להקשיב לצרכים שלהן, ולפעול למען שינוי אמיתי".

הדרך להצלחה בדרום תהיה ארוכה ומלאת אתגרים. אך הדמוקרטים מבינים כי אין להם ברירה אלא להשתנות. אם הם לא יעשו זאת, הם עלולים לאבד את היכולת להשפיע במדינות אלה למשך שנים רבות קדימה.