איך להציל את חגיגות ה-250 לאמריקה מידי טראמפ?

חגיגות ה-250 לאמריקה: בין מסורת לקידום עצמי

כשארצות הברית עומדת לחגוג 250 שנה לעצמאותה, רבים מבחינים בדמיון לחגיגות ה-200 שהתקיימו ב-1976: קנקני שתייה מעוטרים בפעמון החירות, כלי רכב מסחריים הנושאים מסמכים היסטוריים, וזרימת כספים ציבוריים ופרטיים למימון מטרות פוליטיות. ההבדל המשמעותי הפעם הוא מעורבותו הבולטת של נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ.

ההתפתחות ההיסטורית של חגיגות היובל

הקונגרס האמריקאי הקים ב-2016, בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, את הוועדה ל-250 שנה לארצות הברית. ב-2020, טראמפ הקים את הוועדה ל-1776 – גוף מייעץ שהציג גרסה מצונזרת של ההיסטוריה האמריקאית. הנשיא ג'ו ביידן פירק אותה עם כניסתו לתפקיד ב-2021, אך טראמפ הקימה מחדש ב-2025, כשהפעם מטרתה העיקרית היא לקדם את עצמו ואת חזונו ההיסטורי בקרב תומכיו.

בעוד שבנשיאותו של ריצ'רד ניקסון, כספי חגיגות ה-200 שימשו להגברת תמיכה פוליטית, טראמפ מנצל את אירועי ה-250 לקידום עצמי – כולל ניסיון לקשר אירוע UFC מיוחד ליום הולדתו ה-80.

לקחי העבר: מה ניתן ללמוד מחגיגות ה-200?

בהיסטוריון מארק שטיינס מציג בספרו Bicentennial: A Revolutionary History of the 1970s, כיצד חגיגות יובל יכולות להוביל לפרויקטים לאומיים רחבים ומשמעותיים. לצד קידום אינטרסים פוליטיים ומכירת מוצרים מזכרת, האירועים סייעו לקדם מטרות חברתיות מגוונות:

• תכנון עירוני: אדריכלים ניצלו את המשאבים לשיפור תשתיות ותחנות תיירות.
• פעילות שמאל רדיקלי: קבוצות ביקשו להחיות את הרוח המהפכנית של מייסדי האומה.
• קהילות מודרות: פעילים שחורים וילידים דרשו בחינה מחדש של ההיסטוריה האמריקאית ולקידום רפורמות חברתיות.

לעיתים קרובות, קבוצות אלו חלקו מטרות עתידיות למרות חילוקי דעות על העבר. ההיסטוריון מציין אירועים כמו מעצרו של מנהיג הקבוצה Gay Raiders מארק סגל ליד פעמון החירות, וכן מחאות של קהילות מודרות נגד אי-צדק היסטורי.

האם חגיגות ה-250 יהיו ספקטקל פוליטי או הזדמנות לאומית?

בניגוד למצעדי ספינות בנמל ניו יורק או הרכבת החופשית שנשאה מסמכים היסטוריים, חגיגות ה-200 היו בעיקר הזדמנות להשתתפות דמוקרטית ולטיפוח תחושת שייכות לאומית מחודשת. כיום, כשאמריקאים רבים עשויים להתרחק מהספקטקל הפוליטי שהטראמפיזם מנסה לכפות על החגיגה, הספר מציע לקחת חלק פעיל וליצור משמעות אישית מהאירוע.

«חגיגות יובל אינן רק אירוע היסטורי, אלא הזדמנות לעצב מחדש את העתיד.»
— מארק שטיינס, היסטוריון

מה צפוי לנו ב-2026?

בעוד שההכנות הרשמיות לחגיגות ה-250 מתנהלות תחת הוועדה המיוחדת, הדגש על קידום עצמי מצד טראמפ מעורר שאלות על טיב האירועים. האם יהפכו לספקטקל פוליטי בלבד, או שמא יוכלו להפוך למצע להשתתפות אזרחית אמיתית ולבחינה מחדש של ההיסטוריה והעתיד?

ההיסטוריה מלמדת כי ימי יובל יכולים להיות הרבה יותר מאירוע חגיגי – הם יכולים להיות קרש קפיצה לפרויקטים לאומיים משמעותיים. השאלה היא האם הציבור האמריקאי ינצל את ההזדמנות הזו, או שמא יאפשר לטראמפ להפוך אותה למופע יחיד.