אילו מדינות סובלות מהנזקים הכלכליים הקשים ביותר בשל זיהום אוויר מחלקיקים?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת GeoHealth מציג לראשונה נתונים מקיפים על הנזקים הכלכליים והבריאותיים הנגרמים מזיהום אוויר מחלקיקים (PM2.5) במדינות שונות בעולם. לפי ארגון הבריאות העולמי, כ-7 מיליון בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר, כאשר מרבית מקרי המוות קשורים לחשיפה לחלקיקים עדינים אלה, המסוגלים לחדור לריאות ולזרם הדם ולגרום למחלות בדרכי הנשימה ובמערכת הלב וכלי הדם.

החלקיקים אינם מגיעים רק ממקורות ישירים כמו תחבורה ותעשייה, אלא נוצרים גם כתוצאה מתגובות כימיות של מזהמים אחרים הנפלטים ממפעלים, מכוניות, ספינות ומתקני ייצור חשמל. בין המזהמים העיקריים האחראים להיווצרות PM2.5 נמנים אמוניה (NH3), תחמוצות חנקן (NOx) ודו-תחמוצת הגופרית (SO2). עם זאת, ההשפעות של זיהום זה אינן אחידות בכל העולם, וההשפעה הכבדה ביותר נרשמת במדינות שבהן רמות הזיהום גבוהות ביותר.

מהם הממצאים העיקריים של המחקר?

צוות חוקרים בראשות Oztaner ביצע מודל ממוחשב של אזורי הצפון הכדור, תוך שימוש בפלטפורמת המודל הרב-שלבי של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) כדי להעריך את ההשפעה של צעדי הפחתת זיהום שונים. המחקר בחן את היתרונות הבריאותיים והכלכליים של הפחתת פליטות מזהמים שונים, תוך שימוש בשיטת חישוב מקובלת על ידי מוסדות בינלאומיים להערכת הנזקים הכלכליים הנגרמים מזיהום אוויר. עם זאת, שיטה זו עוררה גם דאגות אתיות, שכן היא מבוססת חלקית על תוצר מקומי גולמי לנפש של כל מדינה בעת הערכת ערך החיים.

על פי הממצאים, הפחתת פליטות של 10% בכל המדינות שנבדקו תוביל להצלתם של למעלה מ-513,700 בני אדם בשנה ולחיסכון של כ-1.2 טריליון דולר. המדינות הנהנות מההשפעה הבריאותית החיובית ביותר הן סין והודו, שבהן הפחתת פליטות תציל מדי שנה כ-184,000 ו-124,000 בני אדם בהתאמה. מבחינת חיסכון כלכלי, סין מובילה שוב, ואחריה אירופה וצפון אמריקה.

אילו מזהמים משפיעים יותר באילו אזורים?

המחקר מצביע על כך שההשפעה הבריאותית של כל מזהם משתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי:

• אמוניה (NH3): גורמת לנזקים הבריאותיים המשמעותיים ביותר בסין, שם היא מהווה גורם מרכזי להיווצרות PM2.5.
• תחמוצות חנקן (NOx): משפיעות במידה רבה יותר באירופה בהשוואה לאזורים אחרים.
• חקלאות: מהווה את המקור העיקרי לפליטת חלקיקים ומזהמים מקדימים בכל צפון הכדור. הפחתת פליטות חקלאיות ב-10% צפויה להציל כ-95,000 בני אדם ולהניב חיסכון של כ-290 מיליארד דולר.

מקורות הפליטה העיקריים לאחר החקלאות הם מגורים ותעשייה. המחקר מדגיש כי ההשפעות הבריאותיות והכלכליות של צעדי הפחתת זיהום משתנות בהתאם לסוג המזהם ולענף הכלכלי.

מגבלות המחקר והמלצות לעתיד

החוקרים מציינים כי יש לנהוג בזהירות בהשוואת תוצאות דומות ממחקרים אחרים, שכן הקשר בין ריכוזי מזהמים לתוצאות בריאותיות אינו תמיד ליניארי. בנוסף, שיטות שונות המשמשות למדידת פליטות בתעשיות שונות עלולות להוביל להבדלים בנתונים. כמו כן, המחקר התמקד אך ורק בהשפעות הבריאותיות של PM2.5, ולא כלל מזהמים אחרים כגון אוזון.

למרות מגבלות אלו, החוקרים מאמינים כי המחקר מספק בסיס חשוב להשוואת אסטרטגיות הפחתת זיהום אוויר בצפון הכדור. הם קוראים לקובעי המדיניות לנקוט בצעדים מידיים להפחתת פליטות, תוך התחשבות בהשפעות הבריאותיות והכלכליות האזוריות.

"המחקר שלנו מספק מסגרת משמעותית להערכת היעילות של אסטרטגיות הפחתת זיהום אוויר במדינות שונות, ומדגיש את הצורך בפעולה גלובלית משותפת"".

המחקר פורסם בכתב העת GeoHealth ונערך על ידי צוות בראשות Nathaniel Scharping. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן.