זיכיון מורטל קומבט היה מאז ומעולם נקודת מפנה בז'אנר משחקי הלחימה האינטראקטיביים. המשחק המקורי משנות ה-90, שפותח על ידי אד בון וג'ון טוביאס, הציג לראשונה אלימות קיצונית וגרפית שהפכה לסימן ההיכר שלו. הוא גם עמד במרכזה של מחלוקת ציבורית, כאשר קבוצות שמרניות טענו כי המשחקים משחיתים את הנוער — אף על פי שסרטי 'ליל המסכות' נשכחו מזמן. עם השנים, הזיכיון איבד את מעמדו המהפכני והפך לאחד מסדרות המשחקים הפופולריות ביותר בעולם, אך נותר בעל חשיבות תרבותית.
סרטי ההמשך האחרונים של הזיכיון, בבימויו של סיימון מקוויד, ממשיכים את המסורת של סרטי פעולה מרשימים מבחינה ויזואלית, שבהם הדמויות מתנהגות כאילו הן בסדרת דרמה יוקרתית. הסרטים הללו לוקחים את עצמם ברצינות יתר, עד כדי כך שבסרט החדש, 'מורטל קומבט 2', בגידה על ידי שומר ראש שהעניק מאווררי גילוח לרגל יום השנה שלו נחשבת לטרגדיה גדולה כמו הצליבה. העולם הזה כה רציני שהוא זקוק לא רק ל'האן סולו' אחד, אלא לשניים כדי להכניס בו הומור ולהפוך אותו למהנה.
עלילת הסרט מתרחשת סביב טורניר לחימה בין-ממדי בין כדור הארץ ל'אאוטוורלד' (עולם החוץ). כדור הארץ מייצג את הצד הטוב, ואילו 'אאוטוורלד' הוא הצד הרע. אם 'אאוטוורלד' ינצח בטורנירים מספיק פעמים ברציפות, הם יוכלו לכבוש את כדור הארץ. הסיכוי הזה מרתיע מאוד, שכן נראה שגם אם כדור הארץ ינצח, הכיבוש שלהם ייראה כמו עולם צחיח עם המון בתי קפה של סטארבקס — לא בדיוק תוצאה מושכת.
בסרט הקודם, הלוחמים נבחרו באמצעות קעקועים קסומים שניתן להעביר באמצעות הריגה, אך בסרט החדש הקעקועים נעלמו לחלוטין. במקום זאת, הטורניר מתחיל, והלוחמים מכדור הארץ — ליו קאנג (לודי לין), סוניה בלייד (ג'סיקה מק'ניימי), ג'קס (מהקד ברוקס) וקול יאנג (לואיס טאן) — זקוקים ללוחם נוסף. הם מוצאים את ג'וני קייג' (קרל אורבן), כוכב פעולה לשעבר, ומספרים לו שהעולם עומד על כף המאזניים והוא חייב להילחם באמת. כן, העלילה הזו מזכירה מאוד את 'גלקסי קווסט', אם 'גלקסי קווסט' היה מבוסס על 'אמן הקונג פו המעופף' במקום על 'מסע בין כוכבים'.
אולם, בניגוד לסרט הקודם שהיה רציני מדי, ג'וני קייג' הוא תוספת מבורכת. הוא לא נופל ברצינות העצמית של שאר הדמויות, והוא מביא איתו הומור ואנושיות. הוא מתחיל את הסרט בתור דמות נמוכה יותר משאר הגיבורים, וצומח לאורך העלילה. קרל אורבן מצליח להעביר את האופי של הדמות בצורה מושלמת: הוא מצחיק ומהנה, אך לא מנותק או אירוני מדי. במהלך הסרט, כל הדמויות נלחמות ברעים, והאקשן והאלימות נשארים נאמנים למקור, תוך שמירה על האיזון בין רצינות לבידור.
כתבות קשורות
ביקורת על 'גן עדן' (Gun-Che): סרט זומבים שיכול היה להיות משחק מצוין, אך הופך לסרט מאכזב
Initially intriguing before it spirals into repetitive claptrap, Yeon Sang-ho’s “Gun-Che (Colony)” is one of those horror films that is propelled sole...
ביקורת על 'In the Grey': סרט פעולה גנריטי ללא נשמה
There’s a theory that says if you want your audience to like a character, make them good at their job. You can have a lot of character flaws but hey,...
ביקורת על 'טייסת לילה חד-כיוונית': הבכורה הקולנועית של ג'ון טרבולטה היא כישלון צורב
Though it may technically qualify as one on paper, John Travolta’s disastrous directorial debut, “Propeller One-Way Night Coach,” is not a movie. This...
טאטי גבריאל: 'ג'ייד ב'מורטל קומבט 2' היא חלום שהוגשם מילדות
You may recognize Tati Gabrielle from hit video game adaptations like “Uncharted” and “The Last of Us” — or even as the face of the upcoming PS5 game...
ביקורת על 'ילד המועדונים': דרמה קומית על אחריות וחופש
There’s a facetious double meaning to writer-director Jordan Firstman’s “Club Kid,” which tells the story of a washed-up party promoter who suddenly r...
15 משחקי לוחמה מקוונים שנכשלו תוך זמן קצר
When we think of video games, we often think of titles that start and end, not unlike a show or a movie. But live-service games offer a different kind...
פרטים מטרידים בסרטים שמעולם לא שמתם לב אליהם
Making movies involves a lot of people, something everyone already knows. Yet this clashing of minds creates a lot of incredible stories, both intende...
15 מקרים שבהם במאי לוהקו לתפקידים בעייתיים בסרטיהם
Writers and directors have a difficult task when bringing their vision to life: finding the right actor to portray their characters. Of course, there...