ג'ון טרבולטה, שחקן ותיק ומוכר, ניסה את מזלו לראשונה בבימוי עם הסרט ׳טייסת לילה חד-כיוונית׳ – עיבוד לספרו לילדים מ-1997. אך במקום להציג יצירה מרגשת, הסרט מתגלה כאסון קולנועי, שמשאיר אחריו רק תסכול וחוסר אמון ביכולות הבימוי שלו.
למרות שמבחינה טכנית הסרט עומד בקריטריונים של סרט קולנוע, הוא אינו מצליח להיות סרט אמיתי. העיבוד לספרו של טרבולטה הוא יצירה נוקשה, חסרת חיים ומעוררת פלצות. למרות הניסיון להעביר מסר עמוק על חוויות ילדות מעצבות, הסרט מרגיש כאילו נוצר על ידי ישות חוצנית שמנסה להבין לראשונה אינטראקציה אנושית. התוצאה היא צפייה שמבלבלת לא פחות ממה שהיא מעניינת, הודות לסיפורו המוזר של ילד הטס במספר מטוסים במהלך תקופת ה׳ג'ט סט׳.
הסרט של טרבולטה לא מצליח להגיע לאמוציות אותן הוא מנסה להשיג, ונכשל כמעט בכל שלב. אין בו קונפליקטים אמיתיים, דמויות מורכבות, רעיונות משמעותיים או אפילו סצנות של ממש. הסרט נראה כמו חלום ארוך ומוזר, המורכב מזיכרונות שטחיים, קריינות בלתי פוסקת של טרבולטה עצמו, דמויות מצוירות וחד-ממדיות, ונוסטלגיה רעילה ומנוכרת. ההקרנה הראשונה של הסרט בפסטיבל קאן הייתה אמורה להיות רגע של גאווה, אך במקום זאת הוא נתקל בבעיות כבר מההתחלה – עם סצנה מונפשת שמזכירה מצגת PowerPoint זולה. שאר הסרט ממשיך באותה רוח: אפקטים חזותיים לא גמורים, פסקול מתקתק עד כדי גיחוך, וכל זאת ללא כל ניסיון לפצות על החסרונות הללו באמצעות תוכן מעניין או מחשבה.
הסיפור עצמו עוקב אחר ג׳ף הצעיר (מגולם על ידי קלארק שוטוול), הנוסע ברחבי ארצות הברית עם אמו ומחווה לראשונה את חוויית הטיסה. אך המסע הזה, שמבחינת טרבולטה אמור להיות בעל משמעות עמוקה, נותר ריק מתוכן ומרגש. ג׳ף פוגש אנשים שונים במהלך הטיסות, שרובם מופיעים במסגרות מצומצמות של מטוסים שמזכירים סטים של קומדיות טלוויזיוניות ישנות. הצופים נותרים במתח מתמיד, מחכים למשהו משמעותי שיקרה או לפחות להסבר מדוע המסע הזה היה כל כך מיוחד עבורו. אך המסר שטרבולטה מנסה להעביר נותר חסר משמעות עבור הקהל. למרות שהוא מנסה להסביר לנו מה עלינו להרגיש בכל רגע, הדבר מגיע לרמות של הומור לא מכוון, ללא השפעה משמעותית.
במקום להזמין את הצופים להבין את ג׳ף ואת התשוקה שלו לטיסה, הכתיבה של טרבולטה הופכת אותו לדמות שטחית, המייצגת בעיקר את הנוסטלגיה שלו לתקופה זו. ג׳ף לא מרגיש כמו דמות מורכבת או אפילו ילד אמיתי. למרות שישנן מספר סצנות פלשבקים שמרמזות על עברו המורכב של ג׳ף ועל עצב שלא יובן עד מאוחר יותר, רגעים אלה חולפים מהר מדי מכדי להשאיר רושם. הדמויות ממריאות שוב ושוב לטיסות חוזרות ונשנות. כאשר טרבולטה עצמו מופיע בהופעת קמע בסיום הסרט (שאורכו הכולל הוא 60 דקות בלבד), עולה השאלה: מי בכלל היה צריך את הפרויקט הזה?
כתבות קשורות
ביקורת על 'מפלצת עדינה': לאה סידו חוקרת מוסר בסרט דרמה מטלטל
When you get down to it, there aren’t that many Big Themes. Man against Nature and Man against Self; first loves and last rites; coming of age and tee...
סטיבן סודרברג מציג: 'ראיון אחרון עם ג'ון לנון' – אהבה, מוזיקה וטכנולוגיה
Yes, we’ll get to the AI of it all. But can we start with the music and the conversation? Steven Soderbergh’s “John Lennon: The Last Interview,” which...
יום רביעי בקאן: בכורת אנימציה מרגשת ודבריו הנוקבים של אסגר פרהדי על המלחמה באיראן
We’re four days into Cannes and feeling good! Today we’ve got recaps of standing ovations, directors with some of the festival’s hottest titles and mo...
ג'ון טראבולטה זכה בפרס דקל הזהב הכבוד לקראת בכורת הבימוי שלו בקאן
John Travolta received a surprise Honorary Palme d’Or at Cannes on Friday ahead of the screening of his directorial debut, “Propeller One-Way Night Co...
ביקורת על 'פתאום': סרטו החדש של ריוסוקה המאגוצ'י מציע חוויה קולנועית מאתגרת ומעמיקה
It’s not exactly a joke that the English title of Ryusuke Hamaguchi’s new film is “All of a Sudden,” but it’s worth pointing out at the start that the...
פרטים מטרידים בסרטים שמעולם לא שמתם לב אליהם
Making movies involves a lot of people, something everyone already knows. Yet this clashing of minds creates a lot of incredible stories, both intende...
גרסאות הבימוי הגרועות ביותר של סרטים – מה הן מוסיפות ומה הן הורסות?
The director’s cut of a movie is, at least in terms of expectation from the audience, the true form of a film when compared to its theatrical release....
15 מקרים שבהם במאי לוהקו לתפקידים בעייתיים בסרטיהם
Writers and directors have a difficult task when bringing their vision to life: finding the right actor to portray their characters. Of course, there...