דו"ח הפנטגון: המעבר האסטרטגי במצר הורמוז יישאר חסום למשך חצי שנה

דו"ח סודי של משרד ההגנה האמריקני שהוצג בפני חברי הקונגרס ביום שלישי האחרון חושף כי ניקוי מוקשים ימיים במצר הורמוז עשוי להימשך עד שישה חודשים. המצר, שהוא נתיב השיט החיוני ביותר לייצוא נפט וגז טבעי מהמפרץ הפרסי, הופרע בעקבות פעולות הצבא האיראני שהניח מוקשים ימיים באזור.

לפי גורמים רשמיים שדיברו עם וושינגטון פוסט, ניקוי המוקשים יתאפשר רק לאחר הסכם שלום רשמי וסיום המלחמה באיראן. אולם, הסכם כזה נראה בלתי סביר בעתיד הקרוב, מה שעלול להאריך את המצב הנוכחי ולהחמיר את המשבר הכלכלי העולמי.

השלכות פוליטיות וכלכליות

המשך המצור על מצר הורמוז עלול להשפיע באופן משמעותי על כלכלת ארצות הברית ועל העולם כולו. מחירי הנפט והגז מזנקים, המסחר העולמי מואט, והכלכלות נחלשות. בחודש שעבר הגיע מחיר חבית נפט מסוג ברנט לשיא של 108 דולר, לעומת 65 דולר לפני פרוץ המלחמה בסוף פברואר. נכון למועד פרסום הכתבה, המחיר עומד על כ-101 דולר לחבית.

המלחמה באיראן, שאינה זכתה לאישור הקונגרס, מעוררת ביקורת חריפה בקרב הציבור האמריקני. סקר שפורסם לאחרונה על ידי Politico הראה כי 41% מהאמריקנים אינם בטוחים אם לנשיא דונלד טראמפ יש תוכנית לסיום הסכסוך. בנוסף, המלחמה גרמה לקרע בתנועת MAGA, כאשר כמה ממנהיגי הימין הקיצוני, כמו טאקר קרלסון ואלכס ג'ונס, מתחו ביקורת חריפה על גישתו של טראמפ למדיניות החוץ.

טראמפ הגיב בחריפות לטענות אלו, תקף את מבקריו ברשתות החברתיות ואף פרסם תכנים הקוראים להם "לשמור על הפה סגור".

התנגדות ציבורית ומחאה פוליטית

סקר נוסף שפורסם על ידי Strength in Numbers הראה כי רוב הציבור האמריקני תומך בהדחתו של טראמפ, כולל אחד מכל חמישה מתומכיו. ההתנגדות למלחמה באיראן אינה מפתיעה, שכן היא הביאה למשבר אנרגיה חמור, עלייה במחירי הדלק והאטה בכלכלה העולמית.

למרות טענותיו של טראמפ כי מטרת המלחמה היא להשמיד את יכולות הגרעין של איראן, דו"חות קרביים של הממשל סותרים הצהרות קודמות. לפני המלחמה, תקף טראמפ שלושה אתרי גרעין איראניים – פורדו, נטנז ואספהאן – וטען כי התקיפה תעכב את תוכנית הגרעין האיראנית ב"שנים רבות".

האשמות על לחץ ישראלי

ג'ו קנט, לשעבר מנהל המרכז הלאומי למלחמה בטרור, התפטר במחאה על המלחמה באיראן. במכתב ההתפטרות שלו כתב כי אינו יכול "במידה טובה" לתמוך במלחמה זו, תוך שהוא טוען כי איראן לא היוותה איום מיידי על ארצות הברית וכי המלחמה החלה בעקבות לחץ מצד ישראל ו lobby אמריקני חזק.

בשבעת השבועות שחלפו מאז פרוץ המלחמה, נהרגו אלפי אזרחים איראניים כתוצאה מפעולות צבא ארצות הברית וישראל.