הסופרבול LXI יגיע השנה לבתי הצופים דרך ערוצי דיסני, לראשונה במסגרת שידורי ESPN. עם זאת, למרות החשיבות ההיסטורית של החזרת המשחק לרשתות הדגל של דיסני, העניין האמיתי בקרב הצופים אינו מי משדר, אלא אילו קבוצות משחקות.

הזכות לשדר את הסופרבול מעניקה לרשתות יתרון משמעותי במכירת פרסומות, אך נראה שדיסני נקטה בגישה אגרסיבית מדי השנה. על פי דיווחים של בריאן שטיינברג מ-Variety, דיסני מרככת כעת את דרישותיה המקוריות – מחיר של 10 מיליון דולר ל-30 שניות פרסומת ומחיר התאמה של 10 מיליון דולר למלאי פרסומות נוסף.

במקום זאת, הרשת הצליחה למכור למעלה מעשרה משבצות פרסום של 30 שניות במחיר ממוצע של 9 מיליון דולר כל אחת. בנוסף, היא בוחנת הצעות נגדיות לדרישת ההתאמה של 10 מיליון דולר.

בסופו של דבר, המחיר הסופי של הפרסומות ייקבע על פי ההיצע והביקוש, כמו גם על פי הסכמתה של דיסני. הצפייה במשחק תלויה בעיקר במידת העניין בקבוצות המשתתפות ובאיכות המשחק עצמו – ולא בעובדה שהוא משודר ברשתות דיסני.

השנה, כמו בכל שנה, המטרה היא למשוך את מספר הצופים הגדול ביותר בהיסטוריה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי הצופים בוחרים לצפות במשחק בעיקר בשל התחרות בין הקבוצות, ולא בשל הרשת המשדרת. דוגמה בולטת לכך היא הסופרבול של 2015, שבו המשחק בין הפטריוטס לסיהוקס היה משעמם למדי, והצפייה בו הייתה נמוכה יחסית למרות שידורו ברשתות הגדולות.