יוצר המדע הפופולרי והמרצה האנק גרין פרסם לאחרונה סרטון ביוטיוב תחת הכותרת "שיעור במניפולציה", בו הוא מגיב לסרטון שפרסמתי באתר Reason על גרפים מטעים בנושא שינויי אקלים. הסרטון שלו, שנחשב לאיכותי מהממוצע בתחום הדיון הפוליטי, מציג קטעים ארוכים ובלתי ערוכים מהסרטון המקורי במקום ציטוטים קצרים.
גרין לא רק מציג את הטיעונים שלי, אלא גם מלמד את הצופים כיצד לקרוא גרפים ולזהות מניפולציות רטוריות. הוא הדגים נקודה חשובה: שני אנשים יכולים לבחון את אותם נתונים ולהגיע למסקנות שונות ללא שאחד מהם יהיה רמאי. עם זאת, הוא עצמו משתמש במניפולציות עדינות דומות לאלו שהוא מאשים אותי בהן. אין זו ביקורת כלפיו, שכן כל טוען טיעון מושך את הכף לטובתו, והדרך היחידה להגן על הצופים היא ללמד אותם לזהות זאת.
גרין מציג נקודות טובות לצד עיוותים בטיעונים שלי, אותם אני מבקש לתקן. ראשית, ברצוני להתייחס למסגרת הכללית שהציג: הוא תיאר אותי כמי ששייך לזרם המכחישים את משבר האקלים, שעבר ממחלוקת על קיומו, דרך מחלוקת על אחריות האדם, ועד לטענה כי אין צורך בפעולה. אולם, עמדתי בנושא האקלים נשארה עקבית במשך עשרות שנים: ההתחממות גלובלית היא עובדה, בני האדם אחראים לה באופן משמעותי, והנושא חשוב. ההחלטות שאנו מקבלים בנוגע למדיניות חשובות באותה מידה כמו האבחנה עצמה.
ביקורת על אזעקת האקלים אינה בהכרח תמיכה בהתעלמות מהבעיה. הפחתת טביעת הרגל הסביבתית האנושית היא פרויקט בן מאה שנים המשתרע על פני תחומים רבים: מים, קרקע, מגוון ביולוגי, חומרים, אוויר ואקלים. ההישג המשמעותי ביותר בתחום זה במהלך חיי היה הירידה של כ-60% בצריכת האנרגיה הנדרשת לייצור דולר תוצר בארצות הברית מאז 1965, ויחס זה ממשיך לרדת. זהו הגורם העיקרי לכך שפליטות הפחמן התנתקו מהצמיחה הכלכלית. ההישג נבע מעבודתם של מהנדסים, משקיעים ומפעילים שהציעו פתרונות שהתקבלו מרצון על ידי הציבור.
במקביל, הזרם הפעילני בתנועת האקלים השקיע את אותן חמישים שנים בקבלת כספי ממשלה, בקידום פתרונות כפויים יקרים ובהתקפות על מתנגדים. הם זוכים לרוב תשומת הלב הציבורית.
הדיון בגרפים
גרין הסכים עם אחת משלושת הגרפים שהצגתי, והכיר בכך שהוא אינו גרף טוב. עם זאת, הוא האשים אותי בבחירת נתונים:
"הלכתי למחבר הגרף באתר הסאבסטק שלו. אף אחד לא ראה אותו. היו לו 25 לייקים בלבד. אנחנו מתמקדים בדבר לא משמעותי."מחבר הגרף הוא זיקה האוספאדר, מדען אקלים מוביל. בחרתי בו מכיוון שהוא היה מרכזי במאמר של בלומברג שכותרתו "גרף שאספקטיקנים לא יכולים להתעלם ממנו". מאמר זה, אותו ציטטתי בתחילת הסרטון שלי, משתמש במסגרת אזעקתית שסרטוני עוסק בה. גרין עצמו מכיר במאמר זה בסרטונו, אך חוזר בו בהמשך.
הדיון סביב גרפים ונתונים הוא חלק ממאבק רחב יותר על הדרך הנכונה להתמודד עם משבר האקלים. האם עדיף לקדם חדשנות ופתרונות וולונטריים, או להטיל פתרונות כפויים ויקרים? התשובה עשויה להשפיע על הדורות הבאים ועל הדרך שבה אנו חיים כיום.