איך הדמוקרטים צריכים לדבר על משבר האקלים? המדריך המלא

הדמוקרטים נמנעים מלדבר על אקלים – והמחלוקת נמשכת

הדמוקרטים בארצות הברית, שרובם נמנעים מלדבר על משבר האקלים, ממשיכים להתלבט אם עליהם לעשות זאת. למרות שסקרים עקביים מראים שרבים מודאגים מהנושא, הבוחרים מעדיפים בראש ובראשונה נושאים אחרים כמו יוקר המחיה והוזלת אנרגיה. דוח של מכון Searchlight השמרני ממליץ שלא להתמקד ב"אקלים" על פני נושאים בעלי השפעה ישירה יותר על הציבור.

הסנאטור מאריזונה, רובין גלגו, אף טען כי דיבור על אקלים דוחה בוחרים פוטנציאליים. "זה נושא טעון מאוד", אמר לגליאון פוליטיקו. "אם המטרה היא להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו, אנחנו צריכים לנצח בבחירות. התמקדות במילים במקום בתוצאות היא דרך בטוחה להפסיד".

מהו בעצם "אקלים" בפוליטיקה האמריקאית?

בבסיסו, משבר האקלים מתייחס להשפעות של עליית הטמפרטורות העולמית כתוצאה מהצטברות גזי חממה באטמוספירה. אולם בפוליטיקה האמריקאית, המונח "אקלים" הפך לסמל לכל דבר – החל מתמריצי מס למערכות סולאריות, דרך הוריקנים, ועד לתוכנית ה-Green New Deal, הקלה באסונות טבע, הפסקת הפקת דלקים מאובנים, תקנות יעילות דלק, ומימון מחקרים מדעיים. רשימה ארוכה ומגוונת שמשלבת הן את הבעיות והן את הפתרונות האפשריים.

מדוע הדמוקרטים נמנעים מלדבר על אקלים?

אחד הטיעונים המרכזיים נגד התמקדות באקלים הוא העובדה שגם בתקופת ממשל ביידן, הדמוקרטים דיברו מעט מאוד על הנושא עצמו. אפילו תוכניות האקלים השאפתניות שהוצעו במהלך הבחירות המקדימות ב-2020 התמקדו בעיקר בהבטחות ליצירת מקומות עבודה באמצעות טכנולוגיות ירוקות, התמודדות מול סין, ושיקום התעשייה במזרח התיכון. חלק מההבטחות הללו הפכו לחלק מתוכניתו הכלכלית של ביידן, אך לאחר התנגדות הסנאטור ג'ו מנצ'ין, הפכה התוכנית לחוק הפחתת האינפלציה – חוק מצומצם יותר שהתמקד בעיקר באנרגיה.

הסיבות לכך שהדמוקרטים החלו לדבר על אקלים בצורה מוגבלת הן רבות ומסובכות. בקצרה, עד 2018, כאשר הדמוקרטים זכו מחדש בבית הנבחרים, המונח "אקלים" הפך לשם קוד בוושינגטון לניסיונות להטיל מחיר על פליטת פחמן ולהפחית את זיהום האוויר של המזהמים הגדולים ביותר. ניסיונות אלה נכשלו ברובם, בעיקר בשל התנגדות עזה מצד תאגידי דלק כמו משפחת קוך, שהפכו את הנושא לנושא מפלגתי בלבד והענישו פוליטיקאים שדיברו עליו.

כתוצאה מכך, הדמוקרטים הפסיקו לנסות לקדם מדיניות אקלים באמצעות הקונגרס במשך כמעט עשור. כאשר קבוצות פרוגרסיביות וקandidati נבחרו והציעו את תוכנית ה-Green New Deal, הדמוקרטים נאלצו להתמודד עם האתגר של העברת המסר בצורה שתרתום תמיכה ציבורית.

האם יש דרך אחרת לדבר על אקלים?

מומחים מציעים מספר אסטרטגיות לדמוקרטים כדי לדבר על אקלים מבלי לאבד קולות:

• התמקדות בתוצאות מוחשיות: במקום לדבר על "אקלים", להתמקד בפתרונות כמו יצירת מקומות עבודה בתחום האנרגיה הירוקה, הפחתת עלויות האנרגיה למשקי בית, ושיפור איכות האוויר.
• שימוש בשפה נגישה: להימנע ממונחים טכניים או פוליטיים שעלולים להרחיק בוחרים, ולהשתמש בשפה שמדברת על בריאות הציבור, ביטחון כלכלי ויציבות קהילתית.
• חיבור לאתגרים יומיומיים: להדגיש כיצד מדיניות אקלים יכולה לתרום לפתרון בעיות כמו יוקר המחיה, אסונות טבע ותעסוקה.
• הדגשת היתרונות הכלכליים: להציג את המעבר לאנרגיה נקייה כהזדמנות לצמיחה כלכלית, חדשנות טכנולוגית ותחרות מול סין.

"הדרך לנצח היא לא לדבר על אקלים כמושג מופשט, אלא להראות כיצד מדיניות אקלים יכולה לשפר את חייהם של הבוחרים היום – לא בעוד עשרות שנים". – מומחה למדיניות סביבתית

מה צופן העתיד?

הדמוקרטים ניצבים בפני אתגר מורכב: כיצד לקדם מדיניות אקלים משמעותית מבלי לאבד תמיכה ציבורית. חלק מהפוליטיקאים טוענים כי יש להמתין לתנאים פוליטיים נוחים יותר, בעוד אחרים מאמינים כי יש לנצל כל הזדמנות כדי להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. ברור כי הנושא אינו הולך להיעלם, והדרך שבה הדמוקרטים יבחרו לדבר עליו עשויה לקבוע את עתיד המדיניות הסביבתית בארצות הברית.