במונטנה, מדינה שבה נוף ההרים והטבע הפראי הם חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית, ניצבת כיום סוגיה מכרעת: מי שולט באדמות הציבור של המדינה? סיפורו של בראד וילסון, צאצא חמישי למשפחת חוואים וצייד ותיק, ממחיש את המתח ההולך וגובר בין זכויות הציבור לבין אינטרסים כלכליים של בעלי הון.

בסוף דרכון עפר בצפון-מזרח הרי הטירוף שבמונטנה, ניצב שלט פשוט המודיע למבקרים כי הם נכנסים כעת לשטח פרטי. עבור וילסון, שלט זה מסמל תבוסה שחרצת גורל הרבה מעבר להרים אלה. "הגורל של אדמות הציבור ושל זכויותינו נמצא בסכנה ממש עכשיו", אמר וילסון לכתב Floodlight. במשך עשרות שנים חי וילסון בצל ההרים המסולעים, שם צפה בנופי הפסגות המושלגות והעמקים המתפתלים כשהוא גדל כילד לרועה כבשים בחוות סבו, וכיום כצייד העוקב אחר עדרי האיילים במדרונותיהם המרוחקים. "אובדן הגישה הזו משמעותי עבורי ועבור כולם", אמר וילסון ליד השער, מבטו מופנה מטה ומסתיר את פינות עיניו הלחות.

הדרך שמעבר לשער, לצד וילסון, הובילה במשך למעלה ממאה שנים לאחת משתי דרכי הטיול ההיסטוריות בצד המזרחי של הרי הטירוף. אולם לפני כשנה, ויתרה רשות היערות האמריקאית על הגישה הציבורית לאותה דרך במסגרת עסקת קרקעות עם מועדון Yellowstone — מקלט הררי בלעדי לעשירי העולם השוכן כ-160 ק"מ משם, בביג סקי. "לא הגיוני בעיני לוותר על זה", אמר וילסון.

עבור רבים מתושבי מונטנה, עסקה זו הפכה לסמל להשפעה הגוברת של אינטרסים פרטיים עתירי הון על אדמות הציבור ברחבי ארצות הברית — ולתחזית למה שעלול להתרחש תחת ממשל טראמפ. בארצות הברית ישנם למעלה מ-600 מיליון דונמים של אדמות ציבוריות בבעלות פדרלית, החל מפארקים לאומיים ועד יערות, ערבות ומדרונות חופים. אולם כיום, כמעט 90 מיליון דונמים מאותן אדמות נמצאים בסכנת פיתוח בעקבות מה שמבקרים מגדירים כמהפך מדיניות חסר תקדים תחת ממשלי טראמפ הראשון והשני.

דוגמאות נוספות למאבק על אדמות הציבור

  • באריזונה: אתר קדוש לאוכלוסייה הילידית הועבר בתחילת השנה לחברת כרייה של נחושת.
  • ביוטה: הסנאטור הרפובליקני מייק לי צירף לפני מספר חודשים סעיף לתקציב הפדרלי שיאפשר מכירת עד 3.2 מיליון דונמים של אדמות ציבוריות במערב ארצות הברית.
  • מינסוטה: לפני חודש בלבד, הסנאט האמריקאי ביטל איסור כרייה בן 20 שנה על אדמות פדרליות במדינה, מהלך שיפתח את הדרך לכרייה של נחושת בבעלות זרה.

אולם ייתכן ששום מקום אחר בארצות הברית אינו מדגים כיום את המאבק על אדמות הציבור — ואת השפעתם של בעלי ההון — טוב יותר מאשר הרי הטירוף שבמונטנה.

"העשירים החליטו שהם אוהבים את ההרים האלה"

"זו שאלה פשוטה מאוד", אמר אנדרו פוזוויץ, פעיל למען אדמות ציבוריות במונטנה ובנו של שומר טבע ידוע. "לציבור הייתה גישה מצוינת להרים ולשטחים הפתוחים בהרי הטירוף. חלק מהאנשים העשירים ביותר בעולם החליטו שהם מאוד אוהבים את ההרים האלה... וכעת הם משנים את המציאות לטובתם."

"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על אדמות הציבור שלנו. אלה לא רק מקומות לטיול — אלה חלק מהזהות שלנו כעם. כשאנחנו מאבדים גישה כזו, אנחנו מאבדים חלק מההיסטוריה שלנו."

הסיפור בהרי הטירוף הוא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה יותר בארצות הברית. תחת ממשל טראמפ, מדיניות הפנים סביב אדמות ציבוריות עברה שינוי דרמטי, כאשר בעלי הון ובעלי אינטרסים פרטיים הצליחו להשפיע על החלטות שמשנות את פני הנוף לטובתם. בין אם מדובר בעסקאות קרקעות חשאיות, בהסרת הגנות סביבתיות או בהקלת תנאים לכרייה ופיתוח, נראה כי עידן חדש של ניצול אדמות הציבור נמצא בעיצומו.

עבור וילסון ורבים אחרים במונטנה, המאבק עוד רחוק מלהסתיים. "אנחנו חייבים להילחם על מה ששייך לנו", אמר וילסון. "אדמות הציבור הן לא שייכות לאף אחד פרט לציבור. ואנחנו לא נוותר עליהן."

מקור: Mother Jones