המהפכה הפרוגרסיבית: איך המפלגה הדמוקרטית מנסה להחזיר את מעמד הפועלים למרכז הבמה הפוליטית

בשנים האחרונות נראה כי עצתו המפורסמת של אסטרטג הקמפיינים של ביל קלינטון, ג'יימס קרוויל – "זו הכלכלה, טיפש" – איבדה מעט ממעמדה בפוליטיקה האמריקאית. בעוד שבעבר נושא הכלכלה היה בראש סדר העדיפויות של הבוחרים, בתקופת נשיאותו של ג'ו ביידן עלו לסדר היום הציבורי נושאים חברתיים ותרבותיים. תוכניות כמו העלאת שכר המינימום ל-15 דולר לשעה או מאבק במחירי המזון המופקעים לא היו במרכז הקמפיין הקצר של קמלה האריס לנשיאות, לפחות לא באותה מידה כמו נושאים אחרים.

מנגד, תחת נשיאותו של דונלד טראמפ, שנבחר בין היתר על הבטחה להורדת מחירי הצריכה, המחירים דווקא עלו. מדיניות המכסים הנוקשים שלו ושיתוק שוק האנרגיה בעקבות הסכסוך עם איראן הביאו לעלייה נוספת ביוקר המחיה. כתוצאה מכך, נושא הכלכלה – ובעיקר יכולתם של הבוחרים לעמוד במחירי המחיה – הפך למוקד המרכזי בקרב הבוחרים.

תובנה זו הובילה את מועמדי שתי המפלגות לקראת בחירות האמצע ב-2026 (וכן מועמדים פוטנציאליים לבחירות לנשיאות ב-2028) לאמץ מחדש את נושא ה'נגישות הכלכלית'. המושג הפך למילת המפתח המרכזית בפוליטיקה האמריקאית של ימינו, והוא מופיע במסמכי מדיניות, פרסומות טלוויזיה ובנאומי הקמפיינים. המושג זכה לתפנית משמעותית בזכות ראש עיריית ניו יורק לשעבר, זוהרן ממודני, שבקמפיין המוצלח שלו ב-2025 הציב את הנושא במרכז.

אך מה בעצם עומד מאחורי המושג 'נגישות כלכלית'? האם מדובר רק בסיסמה ריקה או בתוכנית פעולה ממשית? על פי ההגדרה, מדובר בניסיון להחזיר את האמון של הבוחרים בנושאים שמשפיעים ישירות על חייהם היומיומיים – 'נושאי שולחן המטבח' – לפני כל נושא אחר. עם זאת, לנגישות יש משמעויות שונות עבור אנשים שונים, ואף טראמפ עצמו כינה אותה בעבר כ'תרמית'.

תוכנית הפעולה הפרוגרסיבית: מה עומד מאחורי 'סדר יום חדש לנגישות כלכלית'?

על מנת להבין טוב יותר את המשמעות האמיתית של המושג, פנינו אל חבר הקונגרס גרג קסר (דמוקרט מטקסס), יו״ר הקווקז הפרוגרסיבי בקונגרס. לאחרונה פרסמה הקבוצה תוכנית בת 10 נקודות בשם 'סדר יום חדש לנגישות כלכלית', המפרטת מה בדיוק מתכוונים הדמוקרטים הפרוגרסיבים כשהם מדברים על נגישות. התוכנית מציעה צעדים קונקרטיים להורדת עלויות המחיה לאזרחים הפשוטים, בעיקר באמצעות לחץ על תאגידי הענק והעשירים ביותר.

אך מדוע החליטו הדמוקרטים לפרסם תוכנית זו דווקא עכשיו, כאשר הם אינם נמצאים ברוב בקונגרס וטראמפ עדיין בבית הלבן? לדברי קסר, התוכנית נועדה להראות כי המפלגה הדמוקרטית עדיין מחויבת לנושאים שקרובים לליבו של מעמד הפועלים, גם כאשר הם אינם נמצאים בשלטון. 'אנחנו רוצים להראות שהפרוגרסיבים עדיין כאן, ושאנחנו לא מוותרים על המאבק למען צדק כלכלי', אמר קסר.

בין הצעדים המרכזיים בתוכנית ניתן למצוא:

• הגבלת מחירי תרופות מרשם – הצעה לקבוע מחירים מקסימליים לתרופות חיוניות, בעיקר לאלו המיוצרות על ידי חברות תרופות גדולות.
• מס על העשירים ביותר – הגדלת המס על בעלי הון ועל תאגידים עתירי רווחים, תוך השקעה בתוכניות חברתיות.
• הגברת התחרות בשוק המזון – מאבק במונופולים בתחום המזון ובקרת מחירים על מוצרי יסוד.
• תמיכה בשכר הוגן – קידום חוקים להעלאת שכר המינימום והגנה על זכויות העובדים.
• השקעה בתחבורה ציבורית – הרחבת מערכות התחבורה הציבורית והפחתת עלויות הנסיעה.
• הגנה על דיור בר השגה – תמריצים לבנייה של דירות במחירים נמוכים יותר והגנה מפני פינויי דיירים.
• חוקי הגנת צרכן חזקים יותר – הגברת הפיקוח על חברות המפרות זכויות צרכנים ומעלות מחירים באופן מופרז.
• תוכניות סיוע למשפחות מעוטות יכולת – הרחבת תוכניות סיוע כלכליות ודיור עבור משפחות הנמצאות במצוקה.
• השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית – הגדלת המימון לתוכניות הכשרה מקצועית והכשרה מחדש לעובדים.
• מאבק בשחיתות ובהעלמות מס – הגברת הפיקוח על תאגידים ועשירים המשתמשים בכספי ציבור או מעלימים מס.

האם התוכנית תצליח לקבל תמיכה דו-מפלגתית?

אחת השאלות המרכזיות סביב התוכנית היא האם היא תצליח לזכות בתמיכה רחבה בקרב חברי הקונגרס משתי המפלגות. לדברי קסר, חלק מהצעדים, כמו הגבלת מחירי תרופות, עשויים לזכות בתמיכה גם בקרב רפובליקנים מסוימים, בעיקר אלו המוטרדים מעליית מחירי הבריאות. עם זאת, חלקים אחרים בתוכנית, כמו הגדלת המס על העשירים, עשויים להתקל בהתנגדות חריפה מצד הרפובליקנים.

בסופו של דבר, נראה כי המפלגה הדמוקרטית מנסה להחזיר את מעמד הפועלים למרכז הבמה הפוליטית באמצעות תוכנית פרוגרסיבית שאפתנית. השאלה הגדולה היא האם התוכנית תצליח לשכנע את הבוחרים כי היא מסוגלת להוריד את יוקר המחיה ולשפר את איכות חייהם, או שמא היא תישאר בגדר הצהרה בלבד.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהמאבק למען צדק כלכלי. אם לא נילחם למען מעמד הפועלים, אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו. גרג קסר, יו״ר הקווקז הפרוגרסיבי בקונגרס