טראמפ מודה: המלחמה באיראן הרסה את הכלכלה — והוא ידע זאת מראש

דונלד טראמפ, הנשיא לשעבר, מודה לראשונה כי המלחמה באיראן, אותה יזם בעצמו, גרמה לעליית מחירי הדלק, האנרגיה והמצרכים הבסיסיים. בכירים רפובליקנים בקונגרס מתנגדים לבקשתו למימון פרויקט אולם הנשפים בבית הלבן באמצעות כספי משלמי המסים, ומזהירים מפני השלכות כלכליות חמורות.

הכלכלה תחת לחץ: מחירים מזנקים בעקבות המלחמה

נתונים רשמיים שפורסמו השבוע מראים כי מחירי האנרגיה, המצרכים הבסיסיים, האינפלציה הליבה והמדד הכללי לצרכן מזנקים בעקבות המלחמה באיראן. טראמפ, שבעבר נהג להאשים גורמים חיצוניים במשברים הכלכליים בתקופתו, הפעם אינו יכול להתחמק מאחריות — שכן הוא הודה בעצמו כי ידע מראש על הנזק הכלכלי הצפוי.

במהלך החודשיים האחרונים, טראמפ חזר על סיפור המלחמה בפני קהלים שונים, תוך שהוא מפרט כיצד הודיע לצוותו הכלכלי על ההחלטה לפתוח במלחמה. בנאום שנשא בפלורידה ב-1 במאי, הוא אמר:

«קראתי לסקוט בסנט ולכל אנשי הכלכלה שלי, בעיקר אנשי הכספים. ואמרתי: 'כל הכבוד, הגענו לשיא הגבוה ביותר בהיסטוריה של שוק המניות'. ... מחירי הנפט היו נמוכים מאוד, 60 עד 70 דולר לחבית. הם קנו בנזין ב-2 דולר ואף פחות. ... באיווה, למשל, זה היה 1.85 דולר לגלון. אמרתי: 'כל הכבוד'. עכשיו אני הולך להפוך את הסדר. אנחנו נוסעים למדינה היפה הזו שנקראת איראן, וצריך לוודא שלא יהיה לה נשק גרעיני».

טראמפ המשיך וציין כי עצר את איראן באמצעות מפציצי B-2, וכי ללא המלחמה, איראן הייתה מפתחת נשק גרעיני. בכל פעם שהוא חוזר על הסיפור, המסר זהה: המלחמה הייתה החלטתו, והוא ידע שתגרום להרס כלכלי.

השלכות כלכליות: מחירי הדלק מזנקים, הציבור משלם את המחיר

לפני פרוץ המלחמה, מחיר הבנזין בארצות הברית היה נמוך מ-2 דולר לגלון במדינות רבות. כיום, המחיר הממוצע עומד על כ-4.50 דולר לגלון. טראמפ עצמו ציין כי ייתכן שמחירי הדלק יהיו גבוהים אף יותר עד נובמבר, תוך שהוא מתגאה כי מחיר הנפט עלה מ-65 דולר לחבית ל-100 דולר לאחר תחילת המלחמה.

בנוסף, מדד המניות דאו ג'ונס, שעמד על מעל 50,000 נקודות בפברואר, לפני המלחמה, צנח מאז. המשקיעים והציבור הרחב נאלצים לשלם את מחיר ההחלטות הפזיזות של טראמפ, בעוד הוא ממשיך לקדם פרויקטים יקרים כמו שיפוץ אולם הנשפים בבית הלבן — תוך שהוא מבקש ממימון ציבורי.

התנגדות רפובליקנית: 'לא תקרה כאן'

חברי קונגרס רפובליקנים מביעים התנגדות נחרצת לבקשתו של טראמפ למימון פרויקט אולם הנשפים בבית הלבן באמצעות כספי משלמי המסים. הסנאטור ג'ון קרטיס מיוטה אמר ל'פוליטיקו':

«זה היה דבר אחד כשכספים פרטיים היו מממנים את זה. אבל אם אתה מבקש ממני מיליארד דולר, יש לי שאלות קשות מאוד».

חבר הקונגרס בריאן פיצפטריק מפנסילבניה היה אף יותר תקיף: «זה לא יקרה כאן», אמר. ההתנגדות בקרב חברי המפלגה הרפובליקנית גוברת, בעיקר לנוכח החשש מהשלכות כלכליות נוספות.

טראמפ ממשיך להאשים אחרים — אך הפעם אינו יכול להתחמק

טראמפ נודע בכך שהוא מאשים אחרים במשברים כלכליים בתקופתו: בתקופת כהונתו הראשונה הוא האשים את מגפת הקורונה הסינית, ובתקופת כהונתו השנייה הוא מאשים את הבנק הפדרלי. אולם הפעם, כאשר הנתונים הכלכליים מראים בבירור כי המלחמה באיראן היא הגורם לעליית המחירים, הוא אינו יכול להתחמק מאחריות. הוא הודה בעצמו כי ידע מראש על הנזק הכלכלי הצפוי, ובכל זאת החליט לפתוח במלחמה.

הציבור האמריקאי נותר עם חשבון גבוה יותר למילוי מכל הדלק, עליית מחירי המצרכים הבסיסיים, והרס כלכלי שעתיד להשפיע על הכלכלה לטווח ארוך. בינתיים, טראמפ ממשיך לקדם את פרויקט אולם הנשפים בבית הלבן, תוך שהוא מבקש ממימון ציבורי — למרות ההתנגדות הגוברת בקרב חברי מפלגתו.

מקור: The Bulwark