בשבוע האחרון הצטרפה צ'לסי לרשימת המועדונים בפרמייר ליג שהחליפו מאמן לפחות פעמיים בעונה הנוכחית. לצד נוטינגהאם פורסט – שפיטרה שלושה מאמנים עד כה – וטוטנהאם, הנאבקות בתחתית הטבלה, צעד זה נראה מובן. אולם בצ'לסי, שם התקציב העצום אמור להבטיח הצלחה, ההחלטה להפטר מליאם רוזניאור מעוררת תמיהה.
רוזניאור מונה לתפקיד בינואר לאחר פיטוריו של אנצו מארסקה, כשהמינוי נתפס כהזדמנות לקידום פנימי: קודם לכן אימן את קבוצת שטרסבורג הצרפתית, בבעלות BlueCo – חברת האחזקות של צ'לסי. ההחלטה נראתה מבטיחה דיה כדי להעניק לו חוזה לשש שנים. אלא שבתקופתו הקצרה כמאמן צ'לסי, הצליח להשיג רק 17 נקודות ב-13 משחקים: חמישה ניצחונות ושני תיקו.
ארבעת הניצחונות הראשונים הגיעו בתחילת דרכו, מול קבוצות בתחתית או באמצע הטבלה – ברנטפורד, קריסטל פאלאס, וסטהאם ווולבס (שכבר ירדה לליגה השנייה). לאחר מכן הגיעו תיקו מול לידס וברנלי, הפסד 2:1 לארסנל, ולבסוף ניצחון 4:1 על אסטון וילה ב-4 במרץ. מאז, הקבוצה הפסידה בכל משחקיה האחרונים.
ההיסטוריה של צ'לסי מלמדת כי החלפת מאמנים היא מעגל אינסופי: מאז עידן אברמוביץ', אף מאמן לא הצליח להישאר בתפקיד לאורך זמן. השאלה הנשאלת היא האם גם הפעם יחליטו בעלי הקבוצה לנקוט בגישה שונה, או שמא ימשיכו בדפוס הקבוע של החלפות תכופות.