הבית המסתורי שצמחה ממנו השיטה המדעית

בשנת 1627, שנה לאחר מותו של הפילוסוף והמדינאי האנגלי פרנסיס בייקון, פורסמה יצירה קצרה ומעוררת השראה שלו בשם 'האטלנטיס החדשה'. הספר מתאר כיצד ספינה שנסחפה ממסלולה מגיעה לאי מסתורי בשם בנסלם. במרכזו ניצב 'בית שלמה' – מוסד ייחודי שהוקדש ל'חקר הסיבות והתנועות הסודיות של הדברים' ול'השגת כל מה שניתן להשיג'.

הסיפור שיקף את חזונו של בייקון למדע המבוסס על ספקנות ואמפיריציזם, תוך שהוא מציג את ההבנה והבריאה כפעולות שלובות זו בזו. 'בית שלמה' לא היה מוסד אקדמי רגיל מלא בתצפיות בלבד. הוא כלל מערות עמוקות לקירור, מגדלים לצפייה בכוכבים, בתי קול לקולאקוסטיקה, בתי מנועים ובתי אופטיקה. תושביו נשאו תארים שנשמעו כעין עתידניים: 'סוחרי האור', 'חלוצים', 'מלקטים' ו'מפרשי הטבע'.

מהנדסים שהפכו חזון למציאות

בייקון לא המציא את הסיפור מתוך ריק. הוא שאב השראה ממהנדסים בני תקופתו, שיצירותיהם הדגימו כי מוסדות כמו 'בית שלמה' יכולים להיות מציאותיים. שניים מהם בלטו במיוחד: קורנליס דרבל ההולנדי ושלמון דה קו הצרפתי. עבודתם הוכיחה כי עשייה והתנסות שיטתית יכולות לשנות את הידע האנושי.

קורנליס דרבל: הצוללת והפיתוחים המהפכניים

דרבל הגיע לאנגליה בשנת 1604 בהזמנתו של המלך ג'יימס הראשון. המצאותיו האמיצות משכו עד מהרה תשומת לב רבה. בתחילת שנות ה-1620 הוא חשף המצאה שהגיעה כמעט לרמת המדע הבדיוני: ספינה שיכולה לצלול מתחת לתמזה ולצוף מחדש לאחר שעות, תוך שהיא מעבירה נוסעים מוסטמינסטר לגריניץ'. תיאורים בני התקופה הזכירו צינורות שנשלחו אל פני השטח לספק אוויר, בעוד שסיפורים מאוחרים יותר טענו כי דרבל מצא דרך כימית לחדש את אספקת האוויר. הוא שיפר את כלי השיט באמצעות בנייה איטרטיבית, כאשר כל גרסה נבנתה בהתבסס על צלילות ניסוי ותיקונים.

בין המצאותיו האחרות נמנו מכשיר תנועה נצחית המופעל על ידי חום ושינויים בלחץ האוויר, ויסות כספיתי לבקיעת ביצים ומיקרוסקופים מתקדמים.

שלמון דה קו: מזרקות ומכונות מים מהפכניות

דה קו הגיע לאנגליה בשנת 1611 והפך את גני המלוכה לאתרי פלא באמצעות מזרקות גאוניות. המבקרים התפעלו כשפסלים נעו וציפורים שרו באמצעות אוטומטים מונעי מים, בעוד צינורות וממשים נסתרים הפעילו מזרקות מרהיבות וסצנות מיתולוגיות. בשנת 1615 פרסם דה קו את הספר 'הסיבות לתנועת הכוחות', מדריך מאויר המכיל מכשירים המופעלים על ידי מים ואוויר, כגון ברזים, עוגבים הידראוליים ודמויות מכניות.

מה שהבדיל אותו היה ההיקף והמופע: הוא ניצל עקרונות פיזיקליים עתיקים לטובת תיאטרון חצר מלכותי.

השפעתם על בייקון ועל השיטה המדעית

הצוללות האטומות ללחץ של דרבל ומחקריו השיטתיים מהדהדים במחקרי התנועה ותאי הסביבה של 'בית שלמה'. מזרקותיו המוזיקליות ומכניקת המים שלו מקבילות לניסויי הקול והאשליות האופטיות במוסד. ממעבדות מעשיות אלו למד בייקון כי ידע מהימן נוצר באמצעות עבודה בתוך מגבלות חומריות, באמצעות עשייה והתנסות מתמדת.

ב'בית שלמה' הוא מדמיין חברה שלמה המאורגנת סביב עיקרון זה. אך השפעתם של דרבל ודה קו לא הסתיימה ביצירתו הספרותית של בייקון. בשנת 1620 פרסם בייקון את 'נובום אורגנום', בו הוא מבקר שיטות פילוסופיות מסורתיות ומציע דרך חדשה לחקר הטבע. הוא הצביע על המצאות כמו הדפוס, אבק השריפה והמצפן כדוגמאות לידע מעשי שמשנה את העולם.

בייקון הבין כי ההבדל בין ידע תיאורטי לידע מעשי הוא ההבדל בין השערה למציאות. המהנדסים בני תקופתו היו ההוכחה לכך.

ירושה של חדשנות

הסיפור של 'האטלנטיס החדשה' ו'בית שלמה' אינו רק אגדה. הוא משקף את המעבר ממחשבה פילוסופית למחקר מדעי מבוסס ניסוי. המהנדסים כמו דרבל ודה קו היו חלוצים שהראו כי ידע נוצר באמצעות עשייה, ניסוי וטעייה. בייקון לקח את רעיונותיהם והפך אותם לבסיס השיטה המדעית המודרנית – שיטה שממשיכה לעצב את עולמנו עד היום.

מקור: IEEE Spectrum