נאס"א מפרסמת ממצאים ראשוניים ממשימת ארטמיס 2 ומספר סיפורי מדע נוספים

לאחר השלמתה המוצלחת של משימת ארטמיס 2, החלה נאס"א לנתח את ביצועי כלל המערכות שהפעילו יחדיו ארבעה אסטרונאוטים לטיסה סביב הירח וחזרה בשלום בתחילת החודש. המשימה, שהגיעה רחוק יותר מכל טיסה מאוישת קודמת, שימשה כמבחן קריטי לקראת משימות מאוישות עתידיות המתוכננות כבר ל-2027 ו-2028, כאשר האחרונה כוללת את המטרה שאפתנית של נחיתת אסטרונאוטים על פני הירח.

מהממצאים הראשוניים עולה כי חללית אוריון וטיל SLS עמדו בציפיות. נאס"א דיווחה כי הערכת ראשונית של קפסולת הצוות הראתה כי מגן החום שלה "פעל כמצופה, ללא תנאים חריגים מזוהים", והוא לא סבל מאובדן פחם רב כמו במשימת ארטמיס 1 הבלתי מאוישת. צוותי הצי האמריקאי צילמו תמונות מרשימות של מגן החום מתחת למים לאחר הנחיתה.

הנחיתה התבצעה בהתאם לתכנון: אוריון נחת במרחק 2.9 מייל ממיקום המטרה המיועד, ומהירות הכניסה לאטמוספירה הייתה בטווח של מייל לשעה מהתחזיות. גם טיל ה-SLS עמד בביצועיו: "בזמן כיבוי המנועים הראשיים, כאשר המנועים הנוזליים של השלב המרכזי כבו, החללית נעה במהירות של למעלה מ-18,000 מייל לשעה, השיגה את מהירות הכניסה למסלול והגיעה בדיוק למקום המיועד", נמסר בהודעת נאס"א.

עם זאת, אחת המערכות שחוו תקלה הייתה מערכת השירותים. זמן קצר לאחר השיגור דיווחו האסטרונאוטים על בעיות בקו אוורור השתן, שאותו הצליחה לתקן האסטרונאוטית כריסטינה קוך בסיוע צוות הקרקע. למרות שהבעיה נפתרה, נאס"א מקדישה מאמצים לבחון את החומרה והנתונים כדי לזהות את הגורמים לתקלה ולהימנע ממנה במשימות עתידיות.

תופעת "שקיעת כדור הארץ" שנצפתה מחדש לאחר 50 שנה

האסטרונאוטים ממשימת ארטמיס 2 ממשיכים לשתף תמונות וסרטונים מרגשים מהמסע סביב הירח. השבוע פרסם מפקד המשימה, רייד וויסמן, סרטון מרהיב של שקיעת כדור הארץ מאחורי הירח, כפי שנצפתה מחללית אוריון. בני אדם לא ראו תופעה זו בעין בלתי מזוינת מזה למעלה מחמישים שנה, מאז משימת אפולו האחרונה.

"כמו לצפות בשקיעה מהחוף מהכיסא הזר ביותר ביקום, לא יכולתי להתאפק מלצלם סרטון בטלפון של שקיעת כדור הארץ."
— רייד וויסמן, מפקד משימת ארטמיס 2

במקביל, פרסמה האסטרונאוטית כריסטינה קוך סרטון שלה מתקשה בהליכה עם עיניים עצומות לאחר חזרתה לכדור הארץ, כחלק מההתאמות הגופניות לאחר שהות בחלל. היא הסבירה כי "כאשר בני אדם חיים במיקרו-כבידה, המערכות בגוף שלנו שעוצבו להתפתח בכבידה רגילה מושפעות באופן משמעותי".

השלכות המשימה על עתיד חקר החלל

למרות שמשימת ארטמיס 2 נמשכה עשרה ימים בלבד, ההשפעות הפיזיולוגיות של שהות בחלל ניכרות. האתגרים האלו מהווים חלק בלתי נפרד מההכנות למשימות ארוכות טווח, כולל אלו שיכללו נחיתות על הירח ומאוחר יותר גם על מאדים.

נאס"א ממשיכה לנתח את הנתונים ולבצע בדיקות נוספות על המערכות השונות, תוך התמקדות בשיפור הביצועים והבטיחות לקראת המשימות המאוישות הבאות. הממצאים הראשוניים מעודדים, אך האתגרים הטכנולוגיים והפיזיולוגיים נותרים בראש סדר העדיפויות של סוכנות החלל.