ניק פואנטס, מנהיג לאומני לבן ופודקאסטר מוכר, הפנה לאחרונה ביקורת חריפה כלפי מעריציו הוותיקים לאחר שאלו הופיעו בתמונות לצד כתבת CNN. התקרית החלה כאשר ג'ון לורנס, מעריץ ותיק המכנה עצמו "גרופר", פרסם תמונה שלו ועמיתו במהלך ריאיון עם הכתבת דוני אוסאליבן.

לורנס, שמפרסם באופן קבוע קטעי וידאו של פואנטס עבור למעלה מ-40 אלף עוקבים באינסטגרם, ציפה כי הריאיון יעלה את מעמדו. הוא אף כתב בכיתוב התמונה כי הוא וידידו "מגמדים" את אוסאליבן – כלומר נראים טוב יותר ממנה. אך תוך ימים ספורים, התהפכו היוצרות: הקהל החל לבקר אותו, וטען כי דווקא הוא זה שנראה גרוע יותר.

הסערה התעצמה כאשר פואנטס עצמו נכנס לדיון ברשת. הוא תקף בחריפות את הופעתם החיצונית של לורנס ועמיתו, תוך שהוא מצביע על נעליהם הלא אופנתיות והבי.אמ.איי הגבוה שלהם. "מישהו יבוא להרוג אותי עכשיו", כתב פואנטס בפוסט בטלגרם, תוך שהוא מדגיש את נעליהם הלא מטופחות. הוא הוסיף: "אל תטענו שאתם מייצגים אותי אם אתם נראים ככה ויש לכם בי.אמ.איי מעל 25".

פואנטס סיים את הפוסט בתמונה של פיטר גריפין מ'משפחת גריף' קופץ מחלון, כרמז לאלימות כלפי לורנס. בעקבותיו, מעריציו החלו לפרסם קריקטורות משפילות, ובהן לורנס מוצג כשמן ומבוהל לקראת הריאיון. אחד ממעריציו הבולטים, המכנה עצמו 'בירדסון בירדלי', אף כתב בצ'אט כי הוא מצפה לראות את לורנס "נדקר ונחשף עד תום".

חשוב לציין: כל הביקורת הזו אינה קשורה לתוכן הריאיון עצמו, שכן הוא טרם שודר. היא נסובה סביב הופעתם החיצונית של לורנס ועמיתו, תוך שימוש בביטויים משפילים כמו 'שמנים' ו'מכוערים'.

הקהילה הגרופית מתפוררת מבפנים

התקרית אינה רק עוד דוגמה לאלימות ברשת, אלא חושפת את המתחים הפנימיים העמוקים בקהילת הגרופרים. הקבוצה, המזוהה עם פואנטס, ידועה בתרבות הפנימית שלה המאופיינת בהתקפות אישיות ובביקורת חריפה כלפי מי שנחשבים ל'לא טהורים' מבחינה אידאולוגית או חיצונית. ההתקפה על לורנס מדגימה כיצד קהילות קיצוניות נוטות להתפורר מבפנים כאשר הן נתקלות בסתירות פנימיות או באי-התאמות בין האידאולוגיה לבין המציאות.

התקרית מעלה שאלות על גבולות הקבלה בקבוצות אלו: האם די בכך שמעריץ תומך באידאולוגיה כדי לזכות בהגנה, או שיש צורך גם בהתאמה לתכתיבי המראה וההתנהגות הנוקשים של המנהיג? התשובה, כפי שנראה במקרה זה, היא חד-משמעית: גם המעריצים הוותיקים ביותר אינם חסינים מפני התקפות אישיות כאשר הם נכשלים בקריטריונים הנוקשים של המנהיג.

מקור: The Bulwark