תוכן תרופות מרשם ברשתות החברתיות: לרוב מטעה, כך עולה ממחקר חדש

מחקר חדש שפורסם ב-JAMA Network Open חושף כי משפיענים ברשתות החברתיות המקדמים תרופות מרשם נוטים להפיץ מידע מטעה, לעיתים קרובות ללא גילוי נאות של קשריהם הכלכליים או הכשרתם המקצועית. הממצאים מדגישים את הצורך בחקיקה עדכנית ודרישות גילוי מחמירות יותר כדי להגן על הציבור מפני השפעות שליליות.

השפעת המשפיענים על תפיסת התרופות

החוקרים מצאו כי כאשר פרסומות לתרופות משולבות בסיפורים אישיים, קשה לקהל לזהות את כוונת הפרסום. "סיפורים אישיים יכולים לגרום לתוכן פרסומי להיראות אמין ואותנטי, גם כאשר הוא חלקי או מטעה", הסביר ד"ר רפאל הייס, מחבר המחקר ופרופסור במרכז לניהול אינסברוק (MCI). "כתוצאה מכך, עוקבים עשויים לסמוך על משפיענים בשל הקשר הרגשי שנוצר, מבלי להכיר בכך שהתוכן הוא פרסום מוטה".

סכנות במידע שגוי על תרופות

החוקרים מצביעים על סכנות נוספות הנובעות משיתופי פעולה בין חברות תרופות לבין משפיענים, המכונים לעיתים "משפיעני מטופלים". משפיענים אלו, לרוב מטופלים בעצמם, מפרסמים סיפורים אישיים וחוויות, מה שהופך אותם למקור מידע משכנע ביותר. עם זאת, שיתופי פעולה אלו עלולים להוביל להפצה של מידע שגוי, שימוש לא נכון בתרופות ואף אינטראקציות מסוכנות בין תרופות.

הסכנה גוברת כאשר משפיענים בעלי הכשרה רפואית מפרסמים המלצות לתרופות. ד"ר קנואר קלי, מומחה לכירורגיית ראש-צוואר ורפואה אורח חיים, שאינו מעורב במחקר, מסביר: "משפיענים המפרסמים תרופות מטשטשים את הגבול בין עצה קלינית מקצועית לבין מגמות רשת. כיום, תוכן כזה כמעט בלתי ניתן להבחנה מעצה מקצועית, והוא עוקף את החשדנות שבה נוקטים אנשים כלפי פרסום תרופות מסורתי".

השלכות בריאות הציבור

הפצת מידע מטעה על תרופות עלולה להוביל לביקוש מוגבר לתרופות, לעיתים ללא הצדקה רפואית, ולעודד שימוש לא נכון או מרשמים לא מתאימים. הייס מציין כי למרות שמשפיעני מטופלים יכולים לספק תמיכה חשובה ולהקל על תחושת הבדידות של מטופלים, מערכות יחסים אלו עלולות לגרום לאנשים להכיר פחות בפעילות הפרסומית ולראות בהמלצותיהם כעצה מקצועית.

"הפרסום של תרופות על ידי משפיענים מעלה חששות בריאותיים ציבוריים משמעותיים, במיוחד כאשר ההמלצות מגיעות מאנשים ללא הכשרה רפואית מתאימה".

קריאה לפעולה: עדכון הרגולציה והגברת המודעות

המחקר קורא לרשויות הרגולטוריות לעדכן את ההנחיות הקיימות ולהטיל דרישות גילוי מחמירות יותר על משפיענים המפרסמים תרופות. בנוסף, נדרשת מודעות ציבורית רחבה יותר לזיהוי תוכן פרסומי מוסווה, במיוחד כאשר הוא מוטמע בסיפורים אישיים.

הייס מסכם: "הציבור צריך להיות מודע לכך שתוכן ברשתות החברתיות, גם כאשר הוא נראה אותנטי ואישי, עשוי להיות מונע ממניעים כלכליים. חשוב לבחון כל המלצה בקריטיות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע רפואיים לפני קבלת החלטות על טיפול".