חוקרים מאוניברסיטת טורונטו חשפו לאחרונה מודל AI ייחודי בשם Talkie, אשר מאומן אך ורק על נתוני טקסטים שפורסמו לפני שנת 1930 – כולל ספרים, עיתונים ומסמכים היסטוריים. התוצאה היא צ'אטבוט המדבר בשפה המזכירה את התקופה ההיא, עם ביטויים מיושנים וידע מוגבל לעולם הישן.
המודל, שמבוסס על 13 מיליארד פרמטרים, נחשב לגדול ביותר מסוגו בתחום ה-AI הווינטג'י. לדברי פרופ' דיוויד דובנאוד, מומחה למדעי המחשב באוניברסיטה, Talkie אינו מודע לכך שהוא מוגבל לתקופה שלפני 1930. הוא הסביר בטוויטר כי המודל "אינו מקבל הנחיות מערכת ואינו מסוגל עדיין לבצע אינטרוספקציה מספקת כדי להבין את תאריך החיתוך שלו".
"אנו מאמנים ומכווננים מודל בגודל 13 מיליארד פרמטרים על מערך נתונים חדש שנאסף אך ורק מטקסטים שקדמו ל-1930. נסו אותו בעצמכם!"
— פרופ' דיוויד דובנאוד (@DavidDuvenaud), 27 באפריל 2026
עם זאת, Talkie אינו מושלם. החוקרים מציינים כי הוא סובל מ"דליפת זמן" – מצב בו המודל מייצר תשובות אנכרוניסטיות ברורות, כמו ידיעה שפרנקלין ד. רוזוולט היה נשיא ארצות הברית בין 1933 ל-1937. הדבר מעיד על הקושי לשמור על מערך הנתונים נקי מזיהומים היסטוריים.
המודל מעורר שאלות מרתקות: האם AI יכול לחזות את העתיד? האם הוא מסוגל ללמוד שפת תכנות מודרנית? האם הוא יכול לבצע גילויים מדעיים באופן עצמאי? החוקרים מצטטים את דמיס הסביס, מנכ"ל DeepMind, ושואלים: האם מודל מאומן עד 1911 היה יכול לגלות באופן עצמאי את תורת היחסות הכללית, כפי שעשה איינשטיין ב-1915?
במבחנים ראשוניים, Talkie הצליח ליצור תוכניות שורה אחת, אך עדיין רחוק מיכולת משמעותית בתחום. בנוסף, הוא לא ניחן ביכולות נבואיות: כאשר הוצגו לו אירועים היסטוריים מתוך המדור "On This Day" של הניו יורק טיימס, הוא מצא אותם מפתיעים יותר לאחר תאריך החיתוך שלו, במיוחד בשנות ה-50 וה-60.
עם זאת, הניבויים שלו אינם חסרי עניין. באחד המבחנים, Talkie חזה כי מלחמה עולמית נוספת תפרוץ ב-1936 וכי "מכונות מעופפות" יהיו בשימוש יומיומי לתחבורה. הוא אף חזה באופן מוזר כי עד שנת 1999 "השמש תחדל לזרוח" – אולי השתקפות של החרדות מתחילת האלף החדש באותה תקופה. במבחן נוסף, הוא כינה סרטי קולנוע "אופרת ראווה" וטען כי הם לעולם לא יחליפו סרטים אילמים, אך עשויים להשלים אותם בעתיד.