DeFi הפסידה פי 85 יותר מ-TradFi בהיקף כספי שנפרץ – האם החלום עוד חי?

השאלה הקשה ביותר לגבי DeFi בשנת 2026 היא האם החלום המקורי שלה עודנו רלוונטי. ההבטחה הייתה פשוטה: משתמשים יאחזו במפתחות שלהם, קוד יבצע את הכללים, שווקים יישארו פתוחים, ספרי החשבונות יהיו גלויים, ומוסדות הביניים יאבדו מכוחם. זאת הייתה התשתית שהביאה לצמיחה המהירה של הפיננסים המבוזרים אחרי 2020 – אך גם הסיבה לתחושת התסכול הנוכחית.

אני מאמין ש-DeFi היא חלק חיוני מהעולם שאני רוצה לחיות בו. עם זאת, אינני קנאי למערכת שלא עמדה בהבטחותיה. גישתי מבוססת על "דעות חזקות, מוחזקות באופן רופף" – ובשלב זה, גם אמונתי ב-DeFi נחלשה מאוד.

הקריאה הנוספת:

• שש שנים אחרי "קיץ DeFi": האם השמש כבר שוקעת על מהפכת הפיננסים המבוזרים?
• DeFi נתונה ב"צבת האמון": פרצות האבטחה פוגעות באמינות, וצמיחת הטוקניזציה של TradFi עלולה להחשיך את התמונה

התחום עבר שנים של פרצות גשרים, מניפולציות מחירים, כשלי חוזים חכמים, פריצות ארנקים, מאבקי ממשל ולחצי נזילות ציבורית. במקביל, מוסדות מאמצים טוקניזציה, כסף דיגיטלי ומערכות סליקה תוך שהם משאירים מאחור את הפרויקט הפוליטי חסר ההרשאות.

התובנה ההגנתית ביותר כיום צרה הרבה יותר מההבטחה המקורית: DeFi הוכיחה כי סליקה ציבורית, שווקים אוטומטיים, קומפוזביליות ויתרונות ספרי החשבונות השקופים יכולים לפעול בקנה מידה משמעותי. היא טרם הוכיחה כי תכונות אלו, כשלעצמן, יוצרות מערכת פיננסית בטוחה יותר, מבוזרת יותר או נגישה יותר מזו שהיא ביקשה לערער.

הקריאה הנוספת:

המפתחות לריבונות: מדוע הפעם זה שונה

התלות הנסתרת של ההבטחה המקורית

הטיעון המוסדי בעד DeFi מתמקד במערכות הפיננסיות הפתוחות המבוססות על חוזים חכמים ותשתיות ציבוריות משותפות. זו הייתה הגרסה האופטימית של המכירה. כל מי שהיה ברשותו ארנק דיגיטלי יכול היה לגשת לשווקים, להעביר קולטרל, ללוות, להלוות, לסחור ולבחון את הכללים. המערכת הייתה אמורה להיות שקופה כברירת מחדל, עם סליקה המתבצעת ברשת במקום בספרי החשבונות הפרטיים של מוסדות.

הסיבוך טמון בכך שהביזור היה תמיד מושג רב-שכבתי. ויטאליק בוטרין הציע מסגרת שמפרידה בין ביזור ארכיטקטוני, פוליטי ולוגי. מערכת יכולה להיות מבוזרת ארכיטקטונית משום שהיא פועלת על פני מכונות רבות, אך להישאר מרוכזת פוליטית אם ההחלטות מרוכזות בידי קבוצה קטנה של בעלי אסימונים, צוותים, מולטי-סייגים, קרנות או ספקי תשתיות חזיתיים.

הפער הזה קריטי משום שרוב מערכות DeFi נראו מבוזרות בשכבת העסקאות, אך נשענו על צורות ריכוזיות של שליטה במקומות אחרים. הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) מתח ביקורת חריפה בשנת 2021, ביקורת שלרבים מאיתנו נראתה מוגזמת באותה העת. הוא הגדיר את הביזור ב-DeFi כאשליה מבנית בשל הצורך בממשל מרוכז ובלתי נמנע, וכן בשל תלות באסימונים ובפרוטוקולים ספציפיים.