ICE מוציאה 45 מיליארד דולר להקמת מרכזי מעצר למהגרים – האם עיירות קטנות יוכלו לעמוד בזה?

במהלך נאום ההשבעה השני שלו לנשיאות, התחייב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להחמיר את המדיניות נגד הגירה בלתי חוקית: "כל כניסה בלתי חוקית תופסק מייד, ונחזיר מיליוני מהגרים בלתי חוקיים למדינות מוצאם". הממשל הציב יעד מינימלי של 3,000 גירושים ביום, אך נתקל בבעיה: באותה עת, שירות ההגירה והמכס (ICE) הפעיל או החזיק ביותר מ-200 מתקנים ברחבי המדינה – ממרכזי מעצר פדרליים ועד לכלאי מחוזות – עם יכולת אחזקה של כ-41,000 עצורים בלבד.

כדי לעמוד ביעד הגירושים, נאלצה הממשלה להגדיל משמעותית את תשתיות המעצר. השנה יצאה מחלקת homeland security (DHS) למסע רכישות נדל"ן נרחב, תוך הוצאה של מאות מיליוני דולרים על רכישת מחסנים נטושים ברחבי המדינה. מטרת התוכנית: להפוך אותם למרכזי מעצר למהגרים בלתי חוקיים.

אך מעבר לעלויות הכלכליות הגבוהות, הטיפול בעצורים במתקנים אלה מעלה חששות כבדים. אחסון בני אדם – רבים מהם ללא אישום פלילי מלבד הפרה אזרחית של חוקי ההגירה – במחסנים ריקים, דומה לאחסון סחורות. בנוסף, התנאים במתקנים אלה אינם עומדים בסטנדרטים הומניטריים בסיסיים.

הקונגרס אישר תקציב של 45 מיליארד דולר להקמת מרכזי מעצר

חוק "One Big Beautiful Bill Act" לשנת 2025 העניק ל-ICE תקציב של 45 מיליארד דולר לצורך הגדלת תשתיות המעצר. התקציב כולל גיוס 10,000 קציני הגירה חדשים ורכישת מתקנים חדשים ל-100,000 עצורים ביום, תוך יצירת 80,000 מקומות מעצר חדשים. על פי מסמכי DHS, התוכנית כוללת הקמת 34 מתקנים ייעודיים עם תפוסה כוללת של 92,600 עצורים. בין המתקנים: שמונה מרכזי מעצר גדולים ו-16 אתרי עיבוד ביניים, בהם יוחזקו עד 1,500 עצורים למשך מספר ימים.

בדוח DHS מוצגים מתקנים מפורטים הכוללים מטבחים, חדרי אוכל, מתקני כביסה, אולמות ירי ומגורים ל-10,000 עצורים. על פי הדיווחים, המתקנים אמורים להיות מוכנים עד 30 בנובמבר. עם זאת, דוברICE טען לאחרונה כי המתקנים יהיו "מתקני מעצר מאורגנים היטב העומדים בסטנדרטים המקובלים".

האם מתקני המעצר הם באמת שיפור?

למרות ההצהרות הרשמיות, רכישת מחסנים נטושים והפיכתם למתקני מעצר מעלה שאלות רבות. מחסנים נועדו לאחסון סחורות, לא לבני אדם. דובר DHS לשעבר, טרישיה מק'לפלין, אף ציינה לאחרונה בראיון לוושינגטון פוסט כי המתקנים אינם מחסנים, אלא מתקני מעצר. עם זאת, אין בכך כדי להסתיר את העובדה שמדובר במבנים שלא נועדו למטרה זו מלכתחילה.

דוחות רבים ברחבי המדינה חשפו תנאים בלתי אנושיים במתקני ICE קיימים. לדוגמה, במחנה "Camp East Montana", מתקן מעצר שהוקם לאחרונה, דווח על תנאים קשים ביותר במהלך 50 ימי פעילות בלבד. חששות דומים עולים לגבי המתקנים החדשים, אשר יוקמו בעיקר בעיירות קטנות ברחבי ארצות הברית.

התנגדויות לתוכנית מגיעות גם מצד תושבי הערים שבהן יוקמו המתקנים החדשים. רבים חוששים מפגיעה באיכות החיים, ירידה בערך הנכסים ומחלוקת חברתית סביב נושא ההגירה. בנוסף, העלות הגבוהה של התוכנית מעוררת ביקורת בקרב גורמים פוליטיים ואזרחיים כאחד.

בין אם יאושרו המתקנים החדשים או לא, ברור כי מדיניות ההגירה של ארצות הברית נמצאת בנקודת מפנה, וההשלכות שלה יורגשו בכל רחבי המדינה.