שיחת הגיימרים בעבר הייתה שונה לחלוטין מזו שאנו מכירים היום. לא מדובר רק בזיכרונות ילדות או נוסטלגיה – אלא בשינוי מהותי באופן שבו אנחנו מדברים על משחקים חדשים. לפני עשרים שנה, כשיצא Metal Gear Solid 2 בנובמבר 2001, השיחה סביבו הייתה סוערת, אך גם מעניינת ומגוונת. היום, לעומת זאת, נראה שהדיון סביב משחקים מלווה לרוב בהתקפות אישיות, חוסר סובלנות וחוסר יכולת לקבל ביקורת.

כשהייתי ילד, ניסיתי להתרחק מהאווירה הפוליטית והצבאית הכבדה ששלטה בטלוויזיה באותה תקופה באמצעות משחק חדש שיצא אז – Metal Gear Solid 2. המשחק היה טכני באופן מהפכני, אך כשעברתי לדון בו באינטרנט, גיליתי להפתעתי שרוב השחקנים לא חלקו את דעתי. למרות ההישגים הטכניים העצומים שלו, המשחק לקח סיכונים נרטיביים רבים שלא התקבלו על ידי הקהילה. עם התקרבותה של שנת ה-25 ליציאתו, כדאי לבחון כיצד נראתה הביקורת אז – בתקופה שבה Limp Bizkit ו-Nu-Metal היו פופולריים בקרב גיימרים.

משתמש הטוויטר José Mellinas אסף כמה מהתגובות החריפות ביותר לאותה תקופה, והפתיע לגלות עד כמה הן היו הגיוניות יחסית למה שאנו מכירים היום. אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות הייתה העובדה שלאורך רוב המשחק, השחקנים לא שיחקו כSolid Snake, למרות שהפרסומים הצביעו על כך. התגובות היו מרות, אך גם צנועות יחסית – השחקנים הביעו אכזבה מכך שהם נאלצו לשחק דמות אחרת, ובמקרה הקיצוני ביותר, כינו את Raiden, הדמות החדשה, כ'לא מגניבה' ואף 'נשית'.

כיום, לעומת זאת, גיימרים היו מאשימים את הידאו קוג'ימה בבגידה ב'אומת הגיימרים' על כך שלא נתן להם לשחק בדמות האהובה עליהם. כיום, משחקים כמו Saros זוכים לקמפיינים של שנאה מתואמים מכיוון שהוא נחשב ל'מתעורר' – כלומר, שחקן ראשי ממוצא הודי משחק בו. Metal Gear Solid 2, לעומת זאת, היה נתקל בפחות ביקורת כזו מכיוון שהוא לא נחשב למשחק 'מתעורר'. למעשה, הוא כלל גיבורים גברים לבנים מוכשרים בעולם שבו המיליטריזם האמריקאי והאסתטיקה האנימה היו בולטים דיים כדי למנוע מרוב הימין הקיצוני להבחין בביקורת הנוקבת נגד הקפיטליזם שבו.

אני לא צריך 25 שנים כדי להבין מדוע רבים התקשו לקבל את Metal Gear Solid 2, ואני בטוח שרוב המתנגדים הראשונים שלו גילו גם דברים שאהבו בו לאחר מכן. הרבה מזה התאפשר בזכות השיחה שהתפתחה סביבו. אם היית שם, סביר להניח שתוכל להבין בקלות כיצד המשחק נחשב בו זמנית לטיפשי ביותר ולמבריק ביותר שנוצר אי פעם. אם אתה גיימר צעיר יותר, מה שכתבתי עכשיו עשוי להישמע חסר פשר לחלוטין. הסיבה לכך היא לא רק בגלל קוג'ימה, אלא גם מכיוון שאנשים לא יודעים עוד איך לדון במשחקים.

ומכיוון שזה לא משרת את האינטרס של אלו שמרוויחים מהשנאה והפילוג, הם לא רוצים שהדברים ישתנו. מעניין לציין שמשחק אחד חזה את כל זה לפני שנים רבות. רוצים לנחש איזה?

אם אתם מחפשים משחק בן 25 שנה שממחיש את השינוי הזה, Metal Gear Solid 2 הוא דוגמה מצוינת. הוא לא רק משחק פורץ דרך מבחינה טכנית ונרטיבית, אלא גם משקף את השינוי שחל בשיחה סביב משחקים – משיחה ערה ומגוונת לשיחה מלאה בשנאה וחוסר סובלנות.

מקור: Destructoid