בית המשפט העליון של ארצות הברית שמע השבוע טיעונים בנושא טקטיקה ותיקה של חברות תרופות גנריות ליצור שוק ייעודי לתרופה, תוך הימנעות מתביעות הפרת פטנטים. הטקטיקה המכונה 'תוויות דקות' (Skinny Labels) מאפשרת לחברות גנריות לקבל אישור לשיווק תרופה לשימוש ספציפי בלבד, מבלי לכלול שימושים פטנטיים אחרים של התרופה המקורית.
לדוגמה, תרופה גנרית יכולה להיות מאושרת לטיפול בסוג אחד של בעיות לב, אך לא בסוג אחר. בכך, החברה הגנרית מנסה להימנע מתביעות על הפרת פטנטים. במהלך הדיון, השופטים לא נראו נוטים לשנות את התקנים המשפטיים הקיימים בנושא. המקרה הנדון עוסק בחברת אמראן, שמפתחת את התרופה וספרה (Vascepa) לטיפול בבעיות לב שונות, מול חברת הייקמה פארמה, אחת מיצרניות הגנריות הגדולות בעולם.
בינתיים, חברת אסטרה זנקה הודיעה על חידוש הרחבת פעילות המחקר והפיתוח שלה במתחם בקיימברידג', בריטניה – הפרויקט הראשון שיצא לדרך מחדש לאחר הסכם הסחר בין ארצות הברית לבריטניה, שכלל הסכמות להגדלת ההוצאה הבריטית על תרופות. מנכ"ל החברה, פסקל סוריוט, מסר כי החברה ת invest 400 מיליון דולר להשלמת בנייתו של בניין 'רוזלינד פרנקלין' שהושעה בשנה שעברה, וכן להקמת מעבדה חדשה במקלספילד שתשתמש בכלים דיגיטליים ונתונים לקידום פיתוח תרופות.
אסטרה זנקה הייתה אחת מיצרניות התרופות שדחו או ביטלו השקעות בבריטניה בעקבות חילוקי דעות עם הממשלה בנושא הגדלת ההוצאה על תרופות. במסגרת ההסכם עם ממשל טראמפ, בריטניה הסכימה להעלות את הסף בו נקבעת עלות-תועלת של תרופות לשימוש במערכת הבריאות הלאומית (NHS).