ניו יורק ניקס נכנסה לסדרה מול אטלנטה הוקס בפלייאוף עם ציפיות גבוהות, אך עד כה היא מאכזבת. במשחק השלישי הפסידה הקבוצה בהפרש של נקודה אחת, בפעם השנייה ברציפות. הגורם המרכזי לכישלון: ג'יילן ברנסון, שממלא תפקיד של מערכת התקפה שלמה.

ברנסון, שחקן מצוין כשלעצמו, הופך לקלף האחרון של הניקס כאשר המשחק מתחמם. הוא מעדיף להחזיק בכדור, לבצע תמרונים מורכבים ולנסות לקלוע בעצמו במקום לחלק אותו לשחקנים אחרים. בשתי החמצות קריטיות במשחק האחרון הוא ביצע תנועות רבות עד שנותר ללא ברירה מלזרוק לסל – ובשתיהן החמיץ.

הבעיה אינה טמונה רק בכישרון האישי שלו, אלא בסגנון המשחק שהפך לנורמה בקבוצה. המאמן מייק בראון, שנכנס לעונה כדי לשפר את ההתקפה, עדיין מאפשר לברנסון לשלוט בכדור ללא הגבלה. שחקנים כמו קארל-אנתוני טאונס, או.ג'יי אנונובי ומיקל ברידג'ס, שיכולים ליצור הזדמנויות בעצמם, נותרים מחוץ למעגל ההתקפה.

ברנסון אינו בהכרח אשם – הוא פשוט מעדיף לקחת את הזריקה בעצמו. אך כאשר ההגנה מתמקדת בו, הוא נותר ללא אפשרויות מעבר. שאר השחקנים, שחלקם הסתמכו עליו במשך שנים, עומדים במקומם ומחכים לזריקה שלו במקום לנוע ללא כדור וליצור הזדמנויות.

האם הניקס יכולים לשנות את הגישה? ייתכן שכן, אך זה ידרוש מהם לוותר על אחת הנקודות החזקות שלהם – ולהסתכן בהפסדים נוספים בדרך.

מקור: Defector