בשנת 2012, כשעבדתי כעורך ב-U.S. News and World Report, הוצע לנו להקים ערוץ יוטיוב. הרעיון היה להציב עיתונאים מול המצלמה ולדבר על כתבותיהם ועל חדשות היום. ניסיון זה הסתיים בכישלון חרוץ: הווידאו היו גרועים, נשמעו מוזרים ולא זכו לתשומת לב כלל. אני עצמי הייתי לחוץ, לא בטוח בעצמי, עם תסרוקת גרועה ושום הכשרה תקשורתית. דיברתי במונוטון, מצמוץ מוגזם, תנועות ידיים לא רצוניות ודיבור לא שוטף. הכותרות שהופקו אז נשמעות כיום אפילו יותר מיושנות, כמו "מחקרי פגיעות ראש ממשיכים להדאיג ב-NFL" או "האם הפוליטיקה של שינויי האקלים משתנה?".

אף אחד כמעט לא צפה באותם סרטונים, ובצדק. הם היו רחוקים שנות אור ממה שצרכני הרשת מחפשים. ובכל זאת, כיום נראה שוושינגטון פוסט עושה בדיוק את אותן טעויות – רק בהיקף גדול יותר ובהשקעה כספית ניכרת.

על פי הדיווח של Status, העיתון השקיע 80 אלף דולר בציוד הקלטה חדש לתוכנית הפודקאסט שלו, "Make It Make Sense", וכן שיפץ אולפן חדש. התוצאה? סרטוני תצוגה מקדימה גרועים ביותר, כמו "תוכנית חדשות שאתה יכול לסמוך עליה, סוף סוף", המציגים תוכן מיושן שמזכיר מאוד את הכישלונות שלי משנת 2012. ההשקה נעשתה ביוזמת עורך הדעות אדם אוניל ובעל העיתון ג'ף בזוס, כחלק ממהלך ימינה של המדור – תוך התמקדות בתכנים ידידותיים ליזמים ולשוק החופשי.

התוצאות אינן מבשרות טובות: צפייה בסרטונים הראשונים מעוררת תחושה של דז'ה וו – אותן טעויות, אותו חוסר הבנה של מה צרכני המדיה באמת רוצים. נראה כי ההנהלה של חברות התקשורת הגדולות איבדה כל קשר למציאות, וממשיכה להשקיע כספים עצומים בפורמטים שכבר מזמן אינם רלוונטיים.

השיעור כאן ברור: לא מספיק להשקיע כסף בציוד. צריך להבין מה הציבור באמת מחפש – ולא להסתפק בתוכן מיושן שמזכיר את שנות ה-2010.

מקור: 404 Media