מחקרים חדשים: תרופות GLP-1 כמו אוזמפיק ווגובי עשויות להקל על חרדה ודיכאון

מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry מצביע על כך שתרופות ממשפחת GLP-1, המוכרות בעיקר לטיפול בסוכרת והשמנה, עשויות לסייע גם בהפחתת הסיכון להחמרת חרדה ודיכאון בקרב מטופלים. המחקר, שנערך בשוודיה וכלל כ-95 אלף משתתפים, מצא כי אנשים הנוטלים תרופות אלו נמצאים בסיכון נמוך יותר לאשפוזים פסיכיאטריים, ימי מחלה ממושכים בשל בעיות נפשיות ואף התאבדויות.

החוקרים מדגישים כי למרות התוצאות המעודדות, עדיין מוקדם להמליץ על תרופות אלו כטיפול עיקרי להפרעות נפשיות, ויש צורך בניסויים קליניים נוספים כדי לאשש את הממצאים.

כיצד משפיעות תרופות GLP-1 על בריאות הנפש?

החוקרים בחנו נתוני בריאות של מטופלים מאובחנים עם חרדה, דיכאון או שניהם, אשר קיבלו מרשמים לתרופות לסוכרת בין השנים 2009 ל-2022. הם התמקדו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן GLP-1, אשר פועלות באמצעות חיקוי ההורמון הטבעי GLP-1 בגוף. בין התרופות שנבדקו: סמגלוטיד (וגובי, אוזמפיק, ריבלסוס), לירגלוטיד (סקסנדה), אקסנטיד (בייטה, ביידוריון) ודולגלוטיד (טרוליסיטי).

החוקרים השוו תקופות בהן המטופלים נטלו תרופות אלו לתקופות בהן לא נטלו אותן, תוך שימוש בשיטת ניתוח המכונה "תוך-אישית". שיטה זו מאפשרת לכל משתתף לשמש כעצמו כבקרה, ובכך מפחיתה השפעות חיצוניות כמו גיל, מין או מצב בריאותי כללי.

הנתונים נאספו ממאגרי בריאות לאומיים, כולל רשומות אשפוזים פסיכיאטריים, ימי מחלה בשל סיבות נפשיות ומרשמי מוות. המטרה העיקרית הייתה לבחון אירועים המעידים על החמרת מצב הנפש, כגון אשפוזים פסיכיאטריים, ימי מחלה ממושכים בשל בעיות נפשיות, אשפוזים בשל פגיעה עצמית או התאבדות.

תוצאות המחקר: ירידה בסיכון להחמרת מצב נפשי

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.2 שנים, כ-23.5% מהמשתתפים נטלו תרופות ממשפחת GLP-1, כאשר סמגלוטיד ולירגלוטיד היו הנפוצות ביותר. הממצאים הראו כי השימוש בתרופות אלו היה קשור לירידה משמעותית בסיכון להחמרת חרדה ודיכאון, בהשוואה לתקופות בהן לא נטלו אותן. בנוסף, נצפתה ירידה במספר ימי המחלה בשל סיבות נפשיות וצורך באשפוזים פסיכיאטריים.

החוקרים השוו גם בין תרופות GLP-1 לתרופות אחרות לטיפול בסוכרת, כגון אמפגליפלוזין (ג'ארדיאנס), דפגליפלוזין (פארקסיגה) וסיטגליפטין (ג'אנוביה), ונמצא כי תרופות אלו היו יעילות יותר בהפחתת הסיכון להחמרת מצב הנפש.

מנגנון הפעולה: כיצד משפיעות התרופות על המוח?

החוקרים מציעים מספר הסברים אפשריים להשפעה החיובית של תרופות GLP-1 על בריאות הנפש. אחת ההשערות היא כי תרופות אלו משפיעות על אותות הדופמין במוח, אשר ממלא תפקיד מרכזי בתחושת הרווחה והמוטיבציה. בנוסף, ייתכן כי הן מפחיתות דלקת במוח, אשר קשורה קשר הדוק להפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים כדי להבין באופן מלא את מנגנוני הפעולה ואת הפוטנציאל הטיפולי של תרופות אלו בהפרעות נפשיות.

מסקנות והמלצות

למרות התוצאות המעודדות, החוקרים קוראים לזהירות ומזהירים מפני המלצה גורפת לשימוש בתרופות אלו לטיפול בהפרעות נפשיות. הם מציינים כי המחקר הנוכחי הינו תצפיתי ולא ניסוי קליני מבוקר, ולכן ייתכן כי קיימים גורמים נוספים אשר לא נלקחו בחשבון.

עם זאת, הממצאים מעוררי תקווה ומצביעים על כך שתרופות אלו עשויות לספק יתרונות כפולים – הן לטיפול בסוכרת והשמנה והן לשיפור בריאות הנפש. החוקרים מקווים כי ממצאים אלו יובילו למחקרים נוספים בתחום ויפתחו אפשרויות טיפול חדשות עבור מטופלים הסובלים הן ממחלות מטבוליות והן מהפרעות נפשיות.