מלחמת איראן לא פופולרית – אלא אם אתה קבלן נשק

עסקת נשק בהיקף מיליארדי דולרים במסגרת 'מצב חירום'

במהלך שיחות השלום עם איראן הנתקעות ללא התקדמות, ממשל טראמפ הודיע ביום שישי על אישור עסקת נשק נוספת בהיקף של 8.6 מיליארד דולר לישראל, קטר, כווית ואיחוד האמירויות. מזכיר המדינה, מרקו רוביו, נימק את ההחלטה באמצעות סעיף חירום המאפשר מכירת נשק ללא הצורך באישור הקונגרס – דרישה הנהוגה בדרך כלל בעת אישור עסקאות נשק.

זו הפעם השלישית מאז תחילת ההפצצות על איראן לפני חודשיים שממשל טראמפ משתמש בסמכות החירום לאישור עסקאות נשק לישראל ובעלות בריתה.

אובדן חיי אדם ועלויות כלכליות גבוהות

במהלך חודשיים אלה, ארצות הברית וישראל דלדלו את מלאי התחמושת שלהן בעקבות ההפצצות על איראן ולבנון. לפי נתוני משרד הבריאות האיראני, נהרגו לפחות 3,375 בני אדם באיראן, בעוד שלבנון דיווחה על לפחות 2,509 הרוגים. השבוע חשף גורם בבית הלבן לראשונה הערכה ראשונית לגבי העלות הכספית של המערכה הצבאית לארצות הברית: כ-25 מיליארד דולר.

איך מאשרים עסקאות נשק ללא אישור הקונגרס?

בדרך כלל, עסקאות נשק מחייבות בדיקה ואישור של הקונגרס על פי חוק בקרת יצוא הנשק. עם זאת, הממשל רשאי לעקוף את התהליך באמצעות סמכויות חירום – בדומה למה שנעשה גם בתקופת ממשל ביידן.

מה כוללת עסקת הנשק האחרונה?

עסקת הנשק האחרונה כוללת:

• 4 מיליארד דולר עבור מערכות יירוט טילי פטריוט מתוצרת ארצות הברית שיועברו לקטר;
• מערכות נשק מדויקות מסוג APKWS לישראל, קטר וכווית;
• מערכת IBCS (מערכת פיקוד ושליטה משולבת) לכווית.

בין הקבלנים שיזכו בחוזים: לוקהיד מרטין, BAE Systems ונורת'רופ גרומן.

הציבור האמריקני נגד המלחמה – מלבד קבלני הנשק

למרות ההפצצות המתמשכות, רוב הציבור בארצות הברית מתנגד למלחמה. סקר שנערך לאחרונה העלה כי 61% מהאמריקנים סבורים שהמלחמה היא טעות. סקר נוסף הצביע על כך שהעדיפות העיקרית של הציבור היא לסיים את המערכה בהקדם האפשרי – בין אם בשל חשש לחיי אדם או בשל עליית מחירי הדלק בשבועות האחרונים.

הערה: סעיפי החירום מאפשרים לממשל לאשר עסקאות נשק ללא דיון ציבורי או בקרה של הקונגרס, מה שמעלה שאלות על שקיפות והצדקת ההוצאות הצבאיות.