הסרט 'מייקל', אשר מגולל את סיפורו של מייקל ג'קסון, היה שנוי במחלוקת עוד לפני שיצא לאקרנים. הוא עוסק בדמות שנויה במחלוקת, ויותר מכך – בוחר שלא להתייחס כלל לאשמות שהופנו כלפיו במהלך חייו. בנוסף, כמו רוב סרטי הביוגרפיה המוזיקליים, הוא מקריב סטנדרטים קולנועיים בסיסיים לטובת הנאה מרבית של המעריצים, באמצעות שירים מוכרים ומקטעים מרגשים.
הפער בין דירוג המבקרים (38% באתר Rotten Tomatoes) לדירוג המעריצים (97%) ממחיש עד כמה הסרט מעורר מחלוקת. אך 'מייקל' מצליח להביא לקונפליקט חדש בקרב חובבי הקולנוע: דיווחים מצביעים על כך שצופים שרים ורוקדים במהלך ההקרנה, התנהגות שאינה מקובלת בדרך כלל בקולנוע. עם זאת, סרטים כמו 'מייקל', לצד סרטי הופעות כמו 'Taylor Swift: The Eras Tour' או 'Billie Eilish: Hit Me Hard and Soft: The Tour Live in 3D', מעלים שאלה: האם הגיע הזמן לשנות את כללי הצפייה המסורתיים?
מחוץ לאולמות כמו Alamo Drafthouse, הנחיות הצפייה בקולנוע אינן תמיד ברורות. באופן עקרוני, מוסכם על הכול כי הצופים צריכים לשמור על שקט במהלך הסרט ולא להפריע לאחרים. עם זאת, כמעט בכל הקרנה יש לפחות אדם אחד שמפר את הכללים – בין אם מדובר בצפייה בטלפון, בשיחה עם השכן, או בשימוש בכיסא שאינו שייך לו. אך מה לגבי מקרים מורכבים יותר?
האם מותר להסתכל בטלפון במהלך הקדימונים?
מה לגבי פרסומות המשודרות 15 דקות לאחר תחילת הסרט?
האם מותר להדליק פנס לזמן קצר כדי למצוא את המושב?
ומה עדיף: לטפס מעל אנשים כדי לצאת מהאולם ולשלוח הודעה לבייביסיטר, או להקליד את ההודעה מהמושב?
למרות שאנו נוטים להאמין שקיימות כללים נוקשים בנושא, הקולנוע מעולם לא היה מקום טהור ומבודד. למעשה, בתחילת עידן הסרטים האילמים, הצופים היו מצופים להשתתף באופן פעיל. במאים כמו Georges Méliès השתמשו בסרטים כמעין קסם, ואולפני Keystone Studios של Mack Sennett עוררו מהומה באמצעות קומדיות סלפסטיק וצילומי נשים יפות. כאשר Buster Keaton קפץ מהקהל אל המסך בסרט 'Sherlock, Jr.' משנת 1924, הוא המחיש עד כמה הגבול בין מופע לצופה מטושטש.
גם כאשר הצלחתו של הסרט 'The Birth of a Nation' של D.W. Griffith העבירה את הקולנוע מאולמות קטנים לבתי קולנוע מפוארים, לא נקבעו כללים נוקשים. הסרטים הוקרנו כחלק מתוכניות ארוכות שכללו לא רק את הסרט המרכזי, אלא גם סרטי משנה, סדרות וסרטונים קצרים. כך, הקולנוע מעולם לא היה מקום סטטי – הוא התפתח יחד עם הצופים והטכנולוגיה, וכך גם כללי ההתנהגות בו.
כתבות קשורות
ביקורת על 'טייסת לילה חד-כיוונית': הבכורה הקולנועית של ג'ון טרבולטה היא כישלון צורב
Though it may technically qualify as one on paper, John Travolta’s disastrous directorial debut, “Propeller One-Way Night Coach,” is not a movie. This...
סם ריימי יביים מחדש את סרט האימה 'מג' עם בובת הקול
Sam Raimi will direct Lionsgate’s “Magic,” a modern adaptation of William Goldman’s novel of the same name, TheWrap has learned. It was previously ann...
פרטים מטרידים בסרטים שמעולם לא שמתם לב אליהם
Making movies involves a lot of people, something everyone already knows. Yet this clashing of minds creates a lot of incredible stories, both intende...
גרסאות הבימוי הגרועות ביותר של סרטים – מה הן מוסיפות ומה הן הורסות?
The director’s cut of a movie is, at least in terms of expectation from the audience, the true form of a film when compared to its theatrical release....
15 מקרים שבהם במאי לוהקו לתפקידים בעייתיים בסרטיהם
Writers and directors have a difficult task when bringing their vision to life: finding the right actor to portray their characters. Of course, there...
15 סרטי קומדיה שאי אפשר היה להפיק היום – מה השתנה?
Comedy changes faster than almost any other genre because every generation has different boundaries, sensitivities, and ideas about what feels accepta...
15 סרטים משנות ה-70 שממשיכים לבלוט גם היום
Many movies from the 1970s still feel surprisingly modern despite being released more than fifty years ago. Strong practical effects, creative cinemat...
15 כישלונות קולנועיים גדולים של אולפני ענק: הסרטים שהפכו לסיוטים כלכליים
Big studios have every advantage imaginable. Massive budgets, famous actors, endless marketing campaigns, and globally recognized franchises create th...