עוני, רעב ומצוקה נפשית: כיצד הכלכלה משפיעה על התאבדויות ואיך ניתן למנוע אותן

אם אתם או מישהו שאתם מכירים נמצאים במשבר נפשי, פנו לקו החירום הלאומי למניעת התאבדויות במספר 988 (חיוג או הודעת טקסט).

חיים בכיסא הנהג: משפחה ששרדה בעוני קיצוני

כשהייתה נערה, ריי סקוט חיה במשך שבועות ארוכים ברכב יחד עם ארבעה בני משפחה וכלבם. כל יום התעוררה עם החשש היכן יבלו את הלילה הבא. יום אחד בבית הספר, היא התגנבה לשירותים והתקשרה לקו החירום הלאומי. סקוט, שמגדירה את עצמה כאדם טרנסג’נדר ולא בינארי, סיפרה למתנדבת הקו על מצוקת המשפחה: שנים של עוני, בתים מתפוררים עם דליפות מים, או שהייה במרתפים ללא פרטיות. לעיתים קרובות הם התקשו להשיג מזון. הלחץ והחרדה היו בלתי נסבלים, והיא הגיעה לנקודת שבירה. המתנדבת הגיבה בתחילה בשתיקה מופתעת, אך לבסוף הביעה תמיכה. אך מה שסקוט צרכה באותו יום לפני עשור – ורבים מאז – היה פתרון לבעיות הכלכליות שהפכו למשא כבד מנשוא.

"אפשר בהחלט לעזור למישהו להקשיב, אבל כשאתה מתקשה לאכול ולא יודע היכן תישן, אני לא חושב שמילים יכולות להגיע רחוק מספיק", אמרה סקוט, שלומדת עכשיו עבודה סוציאלית באוניברסיטת קפיטל שבקולומבוס, אוהיו.

הטיפול המסורתי לא מספיק: כשהבעיה היא כלכלית

לאורך השנים הופנתה סקוט לבתי חולים ולמטפלים, אך אף אחד מהם לא טיפל בשורש הבעיה: מכונית מקולקלת, פינוי מבית או חוסר יכולת לרכוש מזון. "ישנן כל כך הרבה פעמים בחיי שחשבתי שאם הייתי מקבלת 5,000 דולר, לא הייתי מגיעה למצב הזה", אמרה.

בעוד שבדרך כלל לא מקשרים בין התאבדויות לבעיות כלכליות, מחקרים מראים כי אבטלה, הכנסה נמוכה, חובות כבדים, דיור בלתי יציב וחוסר ביטחון תזונתי מגבירים משמעותית את הסיכון להתאבדות. מנגד, צעדים כמו העלאת שכר המינימום, מתן סיוע במזון, הטבות במס והרחבת הכיסוי הביטוחי הבריאותי נקשרים בירידה בשיעורי ההתאבדויות. הגיון פשוט: כאשר אדם מצליח לכסות את צרכיו הבסיסיים, איכות חייו משתפרת.

מדוע ארצות הברית מפספסת את הפתרון הכלכלי?

במדינות רבות בעולם כבר הבינו כי מניעת התאבדויות חייבת לכלול גם פתרונות כלכליים, אך בארצות הברית הגישה המסורתית רואה בכך בעיקר בעיה רפואית – אחריותם של אנשי מקצוע בתחום הבריאות לספק תרופות או טיפול פסיכולוגי. כתוצאה מכך, פתרונות כלכליים נדחקים הצידה. כתוצאה מכך, למרות מאמצי המניעה, ארצות הברית נותרה אחת המדינות עם שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר בקרב מדינות בעלות הכנסה גבוהה.

לדברי בנג’מין מילר, מומחה למדיניות בריאות הנפש ופרופסור אורח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטנפורד, הגיע הזמן להרחיב את נקודת המבט: "עלינו להתמודד עם האתגר ולהרחיב את ההבנה שלנו לגבי בריאות הנפש. ההתערבויות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר עשויות שלא להיות קווי חירום נוספים, אלא שינויים מבניים שיכולים להקל על הלחץ הכלכלי"

מה ניתן לעשות?

• הרחבת סיוע במזון: תוכניות כמו SNAP (ביטוח מזון) יכולות להפחית את הלחץ הכלכלי ולשפר את הבריאות הנפשית.
• העלאת שכר המינימום: מחקרים מראים כי העלאת שכר המינימום מובילה לירידה בשיעורי ההתאבדות בקרב עובדים בעלי הכנסה נמוכה.
• הרחבת ביטוח הבריאות: גישה לטיפול רפואי ופסיכיאטרי יכולה לסייע במניעת משברים נפשיים.
• תמיכה בדיור יציב: דיור בר השגה מפחית את הלחץ הכלכלי ואת הסיכון להתאבדות.
• תוכניות סיוע כלכלי מיידי: מענקים חד-פעמיים או הלוואות בריבית נמוכה יכולים למנוע קריסה כלכלית בקרב משפחות במצוקה.

קריאה לפעולה: שילוב בין בריאות נפשית לכלכלה

סקוט ומומחים נוספים קוראים לשלב בין סיוע נפשי לסיוע כלכלי כדי להציל חיים. "אנחנו צריכים להבין שהבעיות הכלכליות הן חלק בלתי נפרד מבריאות הנפש", אמרה סקוט. "אם נצליח לטפל בשורש הבעיה, נוכל למנוע הרבה מקרי התאבדות."