פלנטיר קוראת להחזרת הגיוס החובה: 'הטכנולוגיה חייבת לשרת את הביטחון הלאומי'

חברת פלנטיר, הידועה בפיתוח כלים טכנולוגיים לשימוש צבאי ולפוליסינג מונע בערים בארה"ב וברצועת עזה, פרסמה לאחרונה מניפסט בן 22 נקודות שבו היא קוראת לחברה האמריקאית לשקול מחדש את המעבר לצבא מתנדבים ולהחזיר את גיוס החובה. המניפסט, שפורסם ברשת X בסוף השבוע, מהווה תקציר לספר "הרפובליקה הטכנולוגית" שעתיד לצאת לאור ב-2025, ונכתב על ידי מייסד החברה ואחד מנשיאיה, אלכס קרפ, וראש מחלקת המשפטים והקשרים החברתיים, ניקולס זאמיסקה.

במניפסט מוצגת עמדה ברורה באשר לתפקידן של חברות הטכנולוגיה במדינה:

"עמק הסיליקון חייב למדינה שסייעה לו להתקדם. האליטה ההנדסית של עמק הסיליקון חייבת לקחת חלק פעיל בהגנת המדינה."

לטענת פלנטיר, חברות הטכנולוגיה חייבות להחזיר למדינה את "חובה המוסרי" באמצעות השתתפות פעילה בביטחון הלאומי. גישה זו מעלה שאלות בנוגע ליחסים הראויים בין המגזר הפרטי למדינה בחברה ליברלית, במיוחד לנוכח מחלוקות אחרונות בין הפנטגון לחברת אנטרופיק.

המניפסט כולל שפה דרמטית וביטויים שמזוהים עם השיח השמרני, כמו "העריצות של האפליקציות" ו"הדקדנס התרבותי". בנוסף, הוא מכיל סתירות פנימיות: מחד, הוא קורא לסובלנות רבה יותר כלפי אמונות דתיות, ומאידך, הוא מזהיר מפני "הפיתוי הריק של פלורליזם ריק מתוכן".

פלנטיר לא חוסכת בביקורת כלפי ענקיות טכנולוגיה אחרות, כמו אפל, שאותה היא תוקפת על כך שה-iPhone נחשב להישג הגדול ביותר של הציוויליזציה המערבית. המניפסט אף קובע כי פיתוח מוצרים שגרתיים כמו דואר אלקטרוני חינמי אינו מספק, וכי על חברות הטכנולוגיה להתמקד ב"ביטחון" – מונח שפלנטיר מפרשת כפיתוח מערכות נשק מתקדמות ומערכות אבטחה מקיפות.

בנקודה 17 במניפסט נכתב:

"עמק הסיליקון חייב למלא תפקיד במאבק בפשיעה האלימה".

זו אינה הפעם הראשונה שפלנטיר מקושרת לפרויקטים שנויים במחלוקת. חברת Thorn, המוכרת בזכות מאבקה בסחר בבני אדם, שיתפה פעולה עם פלנטיר בפיתוח טכנולוגיית זיהוי פנים ששימשה לאיתור עובדות מין. בנוסף, Thorn מובילה כיום קמפיין לקידום סריקת תקשורת באמצעות בינה מלאכותית כחובה.

נקודה 5 במניפסט מעלה שאלה רטורית:

"השאלה אינה האם כלי נשק מבוססי בינה מלאכותית יפותחו, אלא מתי".

בין השורות, המניפסט מציג חזון שבו ענקיות הטכנולוגיה אינן מפתחות מוצרים לצרכנים, אלא מערכות נשק ואבטחה מתקדמות עבור המדינה. גישה זו מעוררת חששות בקרב פעילים למען זכויות דיגיטליות, שטוענים כי היא עלולה להוביל להעצמת מדיניות אבטחה נוקשה ולשימוש בטכנולוגיה נגד אזרחים.