פחות אמריקאים מעוניינים להפוך לכמרים, והמגמה הזו מאיצה מחסור עמוק במנהיגות דתית במדינה – אחת ממוסדות האזרחות הוותיקים ביותר בארצות הברית. התפקיד הופך לפחות משתלם מבחינה כלכלית, מסוכן יותר ומאבד מאמינותו בציבור, מה שפוגע לא רק בכמרים עצמם אלא גם במעמדם כמנהיגים מקומיים, בעיקר בקהילות כפריות ובקרב הקהילות השחורות.

הנתונים המדאיגים

על פי נתוני האגודה של בתי הספר לתאולוגיה בארצות הברית (ATS), מספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני בדת ירד ב-14% בין השנים 2020 ל-2024. במקביל, מוסדות הכמורה הקתוליים דיווחו על ירידה משמעותית במספר הסטודנטים לתואר שני ותואר ראשון לשנת הלימודים 2024-2025, על פי מרכז המחקר היישומי באפוסטולטה באוניברסיטת ג'ורג'טאון.

בקרב הפרוטסטנטים השחורים נרשמה ירידה של 31% במספר הסטודנטים לתואר שני בדת ותארים מקצועיים אחרים בין השנים 2000 ל-2020.

המצב בשטח: כנסיות נסגרות, כמרים עוזבים

כנסיות ברחבי ארצות הברית נאבקות למלא את משרות הכמרים ככל שמבוגרים יותר יוצאים לגמלאות, קהילות מצטמצמות ושריפת העבודה גוברת. סקר שנערך בסתיו 2023 מצא כי למעלה מארבעה מכל עשרה כמרים שקלו ברצינות לעזוב את קהילותיהם מאז 2020, על פי נתוני מכון הרטפורד שדווחו על ידי Associated Press.

המצוקה במנהיגות הדתית מגיעה במקביל ל-15,000 כנסיות שנסגרו בשנת 2023 – שיא שלילי חדש – ול-29% מהאמריקאים שמזדהים כנטולי השתייכות דתית, אחוז שיא נוסף.

הכפרים נפגעים ראשונים

קהילות כפריות נפגעות ראשונות מהמשבר, שכן רבות מהן כבר כיום חולקות כמרים, מסתמכות על כמרים חלקיים או נאלצות להסתפק בכומר אחד שמכסה מספר קהילות. כאשר כנסיות אלה נסגרות, הערים הקטנות מאבדות מרכזים בלתי פורמליים לסיוע במזון, מעונות יום, סיוע באסונות וטיפול בקשישים.

הקהילה השחורה בסכנה

הקהילה השחורה ניצבת בפני אתגר נוסף: מכון ברוקינגס מציין כי כנסיות שחורות שימשו במשך עשרות שנים כבסיס לתשתיות בריאות וקהילה באזורים שהוזנחו על ידי מערכות הממשל. סגירת כנסיות קתוליות נפלה באופן לא פרופורציונלי על שכונות שחורות, לטיניות ועניות, על פי מחקרים שנערכו באזורי דיוקסיות שונות.

דוגמה בולטת: בחודש שעבר הודיעה דיוקסיית אוקלנד כי תסגור 13 כנסיות באזור בשל קשיים כלכליים וירידה במספר המאמינים. הדיוקסיה ציינה בהצהרתה כי היא מתקשה לגייס כמרים וכי היא מתמודדת עם "שפל בכל הזמנים" במספר הכמרים המוקצים ל-80 הכנסיות שלה.

מה אומרים המומחים?

"הנפילה במספר הכמרים היא חלק מהירידה הכללית בפרוטסטנטיות בארצות הברית. הקתוליות נמצאת באותה סירה."

— איילין קמפבל-ריד, מחברת הספר "Pastoral Imagination: Bringing the Practice of Ministry to Life" ופרופסורית מחקר בבית הספר לתאולוגיה ע"ש ואנדרבילט, בראיון לאקסיוס

קמפבל-ריד ציינה כי הלחץ שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, שהוסיף על מגמות ירידה ארוכות טווח, דחף רבים מכמרים לעזוב את התפקיד והרתיע מועמדים חדשים. בנוסף, הפולריזציה הפוליטית דחפה כמה מהם לעזוב. "קשה יותר ויותר להיות הכומר של קהילה 'סגולה' (שבה יש מגוון דעות פוליטיות)."

חריג אחד: הפנטקוסטליזם

חריג אחד בולט הוא הפנטקוסטליזם, שממשיך לצמוח באופן כללי בארצות הברית. הגוף הפנטקוסטלי הגדול ביותר, Assemblies of God, דיווח על עלייה של 6.2% במספר המשתתפים ו-2.5% במספר המאמינים בדו"ח האחרון שלו. עם זאת, התמונה אינה אחידה: בעוד שחלק מהקבוצות חוות צמיחה במספר החברים והכנסיות, אספקת המנהיגות נותרת בלתי יציבה ומותחת יותר ויותר.

תופעה מעניינת נוספת היא העלייה במספר הכמרות הנשים בארצות הברית. מחקרים של קמפבל-ריד ו-Good Faith Media גילו כי כיום ישנן 96,000 כמרות בארצות הברית, שהן 23.7% מכלל הכמרים – שיא היסטורי. מחקרה הקודם של קמפבל-ריד מצא כי נשים היוו רק 2.3% מכלל הכמרים בארצות הברית.

מקור: Axios