שופט בית המשפט העליון ניל גורסקי: ארצות הברית היא אומה המבוססת על עקרונות, לא על דת או תרבות

גורסקי: ארצות הברית היא 'אומה עקרונית', לא דתית או תרבותית

שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ניל גורסקי, עורר סערה בקרב יוצרי תוכן ופרשנים מהימין הקיצוני לאחר שדיבר על מהותה של ארצות הברית כ'אומה עקרונית'. במהלך ראיון לפודקאסט The Reason Interview, הסביר גורסקי כי המדינה נוסדה על שלושה עקרונות מרכזיים: שוויון בין כל בני האדם, זכויות טבעיות שניתנות מאל ולא מממשלה, וזכות העם לשלוט בעצמו.

גורסקי: 'הכרזת העצמאות הכילה שלושה רעיונות גדולים: שכולנו שווים, שלכל אחד מאיתנו יש זכויות בלתי ניתנות להפקעה שניתנו מאל, ולא מממשלה, ושלכל אחד מאיתנו יש זכות לשלוט בעצמו. ארצות הברית אינה נוסדה על בסיס דת, תרבות או מורשת משותפת. היא נוסדה על בסיס אותם עקרונות. אנחנו אומה עקרונית.'

גורסקי הדגיש כי ההכרזה אינה מתבססת על שיוך דתי או אתני, אלא על ערכים אוניברסליים של חירות ושוויון. דבריו, שנראים כשיעור בסיסי באזרחות אמריקאית, עוררו תגובות חריפות בקרב חלק מיוצרי התוכן הימניים.

תגובות הזעם מצד הימין הקיצוני

פרשנים ובלוגרים מהימין הקיצוני תקפו את גורסקי על דבריו, בטענה שהם מהווים בגידה בערכים הלאומיים. בין התגובות הבולטות:

• טוני ריגטוני (שם בדוי ככל הנראה): 'אני רוצה שכל אותם כביכול שמרנים שמאמינים בדברים כאלה יישלחו ישר אל השמש.'
• ויליאם וולף, לשעבר עובד בממשל טראמפ: 'אני פשוט מסרב לקבל את הרעיון שכל קבוצות העמים האחרות בעולם רשאיות למדינה משלהן, מלבד ילידי אמריקה.' (הכוונה ככל הנראה לאוכלוסייה האנגלו-פרוטסטנטית ולא לילידים האמריקאים).
• קרטיס יארווין, בלוגר: 'דבריו של גורסקי מעידים על 'אנרגיית קאק' (ביטוי גנאי המתאר התנהגות חלשה או בוגדנית).'

תגובה משמעותית נוספת הגיעה מירמי קרל, פרשן שפרש מתפקידו המיועד במחלקת המדינה לאחר שמתח ביקורת על הצורך להגן על 'זהות לבנה'. קרל כתב ברשת X: 'בכנות מלאה, העובדה שסוג כזה של שטויות נאמרת על ידי אחד משלושת המינויים של טראמפ לבית המשפט העליון מעידה על כישלון אינטלקטואלי רחב של התנועה המשפטית השמרנית.'

הפער בין הימין הקיצוני לעקרונות החוקה

תגובות אלו הן חלק ממגמה רחבה יותר בקרב חלק מיוצרי התוכן והפרשנים הימניים, שמבקרים גם שופטים שמרנים אחרים כמו איימי קוני בארט, אותה כינו 'מינוי גיוון', ואף את הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שטען כי התחרט על כך שהסתמך על המלצות החברה הפדרליסטית בעת מינוי השופטים בתקופת כהונתו הראשונה.

המשמעות העולה מכך היא שהמערכת המשפטית השמרנית, על פי חלק מיוצרי התוכן, איבדה את דרכה. אולם, אם שופטים שמונו על ידי טראמפ עצמו ונציגי החברה המשפטית השמרנית ביותר נתפסים כ'ליברלים מדי', ייתכן שהבעיה אינה במערכת, אלא בציפיותיהם המופרזות של המבקרים.

לאומיות אזרחית מול לאומיות אתנית

העיקרון של 'לאומיות אזרחית' – הרעיון שארצות הברית היא 'אומה של עקרונות' ולא של דם או אדמה – הוא עמדה מרכזית בקרב רוב האמריקאים, כולל שמרנים. מלבד גורסקי, גם פוליטיקאים כמו ויווק ראמאסוואמי, שהיה מועמד לנשיאות מטעם הימין, הביעו עמדות דומות.

החוקה האמריקאית עצמה אינה מתבססת על שיוך אתני או דתי, אלא על ערכים של חירות ושוויון. עובדה זו נתפסת כמובנת מאליה בקרב רוב האוכלוסייה, אך בקרב חלק מהימין הקיצוני היא נתפסת כבגידה בערכים הלאומיים.

סיכום: האם הימין הקיצוני יצא מדעתו?

תגובותיהם של יוצרי התוכן והוגי הדעות מהימין הקיצוני מעידות על פער עמוק בין עמדותיהם לבין עקרונות היסוד של החוקה האמריקאית. בעוד שהם דורשים לאומיות המבוססת על שיוך אתני או דתי, עמדתו של גורסקי מייצגת את העיקרון של 'אומה עקרונית', שבו כל אדם זכאי לשוויון ולזכויות טבעיות ללא קשר למוצאו או אמונתו. השאלה המתבקשת היא: האם מי שדוחה עקרונות אלו הוא זה שיצא מדעתו, ולא המערכת המשפטית השמרנית עצמה.