הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הפך את כוחו הביצועי לכלי מרכזי במדיניות הפנים והחוץ שלו, תוך עקיפת הקונגרס והרשות השופטת. כך טוען גרג נונציאטה, פרשן משפטי שמרני מוביל, במאמר שפורסם לאחרונה ב'אטלנטיק'. לדבריו, ממשל טראמפ השני חשף תופעה שהוא מכנה 'קיסריזם אמריקאי' – מצב שבו הנשיא שולט באמצעות צווים נשיאותיים, הכרזות חירום ועסקאות פוליטיות, תוך ניצול כוחו לטובת בעלי בריתו ולענישת מתנגדיו.
נונציאטה מצביע על מספר תופעות מדאיגות: יוזמות צבאיות בחו"ל שננקטות על פי גחמות אישיות, הפיכת הצבא לכלי פוליטי ושימוש בו לאכיפת חוקים מקומיים. היעדר סדר יום חקיקתי ברור והסתמכות על מנגנוני חירום הביאו למדיניות בלתי יציבה, המשתנה עם כל מעבר שלטון. משפחות ועסקים מתקשים לתכנן לטווח ארוך, מה שפוגע בצמיחה ובשגשוג הכלכלי.
לטענתו, התופעה אינה חדשה ואינה תלויה באדם אחד בלבד. היא התפתחה במשך עשרות שנים, כאשר שמרנים רבים היו שותפים מרכזיים לקידום תפיסה פוליטית המבוססת על דמות מנהיג יחידה – תפיסה שעתה מאיימת על יציבות המדינה. נונציאטה, שפעל שנים רבות בתחום המשפט השמרני, כולל ייעוץ לסנאטורים רפובליקנים בנושא מינויים שיפוטיים, מודה כי השמרנים תרמו להחלשת האיזונים והבלמים שהחוקה נועדה להבטיח.
קריאה לשינוי: השמרנים חייבים לפעול
נונציאטה קורא לשמרנים להודות בתפקידם בהחלשת מערכת האיזונים והבלמים ולפעול להשבתה. הוא מציע מספר צעדים מעשיים:
- חיזוק עקרונות הפרדת הרשויות: על פי ג'יימס מדיסון, ריכוז כוח בידי רשות אחת הוא 'הגדרה של עריצות'. השמרנים צריכים להוביל את המאבק להשבת האיזון בין הרשויות.
- שימוש בדוקטרינות משפטיות קיימות: דוקטרינות כמו 'אי-הפרדה' ו'שאלות מרכזיות', שפותחו על ידי שופטים ופרשנים שמרנים, יכולות לשמש כלי להגבלת כוחו הביצועי של הנשיא. השימוש בהן צריך להתרחב, במיוחד במקרים של ניסיונות 'לאומיזציה' של שליטה בבחירות.
- הגברת הפיקוח השיפוטי והקונגרסי: בתי המשפט צריכים להפחית את הנטייה להתערבות בהכרזות חירום נשיאותיות. הקונגרס חייב לקחת אחריות ולהגביל את השימוש בכוח ביצועי ללא פיקוח.
נונציאטה אינו היחיד שמזהיר מפני הסכנות של כוח ביצועי בלתי מוגבל. פרשנים רבים, הן משורות השמרנים והן מן הצד הליברלי, מזהירים כי המצב הנוכחי מאיים על עצם קיומה של הרפובליקה האמריקאית כמדינת חוק.
השלכות על העתיד הפוליטי
השימוש הנרחב בצווים נשיאותיים והכרזות חירום אינו רק סוגיה משפטית או פוליטית – הוא משפיע ישירות על חייהם של אזרחים ועסקים. מדיניות בלתי יציבה מרתיעה השקעות, פוגעת בתכנון ארוך טווח ומובילה לחוסר ודאות. בנוסף, היא מחלישה את אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים ומעודדת התנהגות שלטונית שאינה עומדת בסטנדרטים החוקתיים.
נונציאטה מסיים את מאמרו בקריאה נוקבת: 'אם הרפובליקה המדיסונית עתידה לשרוד, על השמרנים לקחת אחריות על תפקידם בהחלשת האיזונים והבלמים, ולפעול להשבתם. זהו אינטרס לאומי, ולא רק אינטרס מפלגתי'.