תובע פלורידה מאשים את ה-NFL בהפרת חוקי הגנת הצרכן

התובע הכללי של פלורידה, ג'יימס אוטמייר, הוציא צו חקירה נגד ה-NFL בעקבות חוק הרוני ומדיניות הגיוון של הליגה. אוטמייר טוען כי הליגה הפרה את חוק הגנת הצרכן והמסחר ההוגן של פלורידה על ידי שינוי הצהרות באתר האינטרנט שלה בנוגע למדיניות 'ההעסקה השוויונית' שלה.

צו החקירה והאשמות נגד ה-NFL

במכתב ששלח אוטמייר ל-NFL ביום רביעי, הוא טוען כי הליגה שינתה רבות מההצהרות באתר שלה כדי להסתיר את המדיניות שלה, שאותה הוא מכנה 'בלתי חוקית'. המכתב מציין כי ההצהרות המקוריות לא שיקפו את המדיניות הנוכחית של הליגה, אך אוטמייר שואל מדוע הן היו שם מלכתחילה.

אוטמייר התמקד תחילה בחוק הרוני, ודרש מהליגה להשעות אותו עבור שלוש קבוצות פלורידה (ג'אגוארס, באקנירס, דולפינס). כעת, החקירה מתרחבת למדיניות הגיוון הכוללת של הליגה, כולל תוכנית שמעניקה שתי בחירות דראפט בסיבוב השלישי לקבוצות שפיתחו כישרונות מיעוטים שהפכו למאמנים ראשיים או מנהלים כלליים בליגה.

"אתם טוענים, ובהדגשה, כי בחירות הדראפט ניתנות רק לאחר שהעובד גויס כמאמן ראשי על ידי קבוצה אחרת. אך בסופו של דבר, תוכנית זו מעניקה 'גמול רטרואקטיבי' על ההעסקה והפיתוח הראשוניים של מועמדים מקבוצות מיעוטים. זו אינה מדיניות העסקה נייטרלית מבחינת גזע ומין. זוהי הוראה המחייבת קבוצות פלורידה לשקול גזע ומין בקבלת החלטות לגבי מועמדים שיש להעסיק ולפתח. חוק פלורידה אוסר על מדיניות שכזו."

תגובת ה-NFL לא הצליחה לשכנע

אוטמייר טוען כי תגובת ה-NFL למכתבו הראשוני לא שיפרה את המצב, אלא החמירה אותו מנקודת מבטו. כעת, על הליגה להחליט כיצד להגיב לצו החקירה, בעוד אוטמייר שוקל לפתוח בהליכים משפטיים רשמיים נגד הליגה בשל ההאשמות בדבר הטיות גזעיות במדיניות הגיוון שלה או בשל ההצהרות הכוזבות באתר שלה, או שניהם.

השלכות אפשריות על הליגה

נותר לראות האם הממשל הפדרלי ירחיב את החקירה שלו נגד ה-NFL, ויכלול בה גם בדיקה של מדיניות הגיוון, השוויון וההכלה של הליגה. כך או אחרת, ל-NFL ישנן בעיות פוליטיות ציבוריות רבות שעד כה לא הצליחה לפתור.

רקע על חוק הרוני

חוק הרוני, שנקרא על שם בעלי קבוצת הפיטסבורג סטילרס לשעבר, דן רוני, נחקק בשנת 2003 כדי לקדם גיוון בתעסוקה בספורט המקצועי. החוק מחייב קבוצות לראיין מועמדים מקבוצות מיעוטים לתפקידי אימון וניהול בכירים. למרות מטרותיו החיוביות לכאורה, החוק ספג ביקורת על כך שהוא מעודד שיקולים לא נייטרליים מבחינת גזע ומין בקבלת החלטות תעסוקתיות.