שיחה זו נערכה עם אוון ווהן, מנכ"ל קואליציית אנרגיה מתחדשת במזרח ארצות הברית (MAREC). הארגון המייצג מדינות רבות באזור רשת החשמל PJM – כולל וירג'יניה, אחת הצרכניות הגדולות ביותר – נמצא במרכז הדיון על עתיד האנרגיה באזור. השיחה התמקדה במגמות אנרגיה מרכזיות: בניית תשתיות הולכה חדשות, חוסן אנרגיות מתחדשות בתקופת ממשל טראמפ 2.0, והאתגרים העומדים בפני המערכת.
השיחה נערכה לאחר תקופת ההשפעה של חוק ההפחתה באינפלציה (IRA), כאשר תמריצי המס מתחילים לפוג בהדרגה. ווהן ציין כי למרות ההצלחות עד כה, המערכת נכנסת לתקופה לא ברורה: תקרות המס יפוגו עד יולי, ומחקרי אשכולות ראשונים לאחר המעבר ב-PJM עומדים בפתח, כאשר הקצאות צפויות עד אפריל. "זהו זמן מרתק לשיחה, שכן אנו עומדים בנקודת מפנה", אמר.
האתגרים העיקריים בפיתוח אנרגיה חדשה
אחד המכשולים הגדולים ביותר בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים הוא קונפליקטים מקומיים בנושא מיקום. הבעיה אינה מוגבלת לאנרגיות רוח ושמש בלבד – היא נוגעת לכל סוגי ייצור החשמל. אף על פי שבשנים האחרונות רוב ההזמנות ב-PJM היו לאנרגיות מתחדשות, גם פרויקטים של גז נתקלים בהתנגדות מקומית, כפי שניתן לראות בפרויקט תחנת הכוח בגז צ'סטרפילד שבווירג'יניה.
לדברי ווהן, PJM עצמה מציינת כי פינתה חלק ניכר מהתורים האחוריים שלה, אך לאחר יציאת הפרויקטים מהתור, הם נתקלים בבעיות אספקה, מיקום או עלויות חיבור גבוהות מדי לרשת. "תור ה-PJM הוא כמו מסוע המוביל אל תוך הר געש: הפרויקטים מגיעים לסופם, ואז הם נתקלים בסירוב מקומי לקבלת היתרים, בעיות שרשרת אספקה, או עלויות חיבור גבוהות – ובסופו של דבר הם נופלים לתוך ה'הר געש'", הסביר.
מי אחראי על עתיד אספקת החשמל?
ווהן הדגיש כי הסמכות על עתיד ייצור החשמל מתחלקת בין מספר גורמים: PJM עצמה מחזיקה בכלים רבים, המדינות השונות בעלות כוח משמעותי, והמדיניות הפדרלית חשובה אף היא. עם זאת, בסופו של דבר, ההחלטה האם יהיה מספיק ייצור חשמל כדי לענות על הביקוש תלויה באלפי בעלי תפקידים מקומיים ב-13 המדינות באזור PJM – שצריכים לקבל החלטות חיוביות כדי להבטיח מספיק מגה-וואט לרשת החשמל.
בשבוע שעבר פרסמתי כתבה על פיתוח תשתיות ההולכה ב-PJM ועל הצורך הדחוף בהן. המערכת נמצאת תחת לחץ עצום, והאתגרים הניצבים בפניה עשויים להשפיע על יציבות אספקת החשמל בעתיד הקרוב.