WrestleMania 2026: ביקורת אירוע – שש שעות פרסומות ומעט היאבקות

לאס וגאס, נבאדה — 19 באפריל 2026. רומן ריינס חוגג לאחר ניצחונו על CM פאנק בקרב על אליפות העולם במשקל כבד במסגרת WrestleMania 42 באצטדיון אלג’יאנט. (צילום: איתן מילר / Getty Images)

הייתה תקופה שבה WrestleMania היה אירוע מיוחד, כמעט קסום. שלוש שעות של היאבקות ברמה הגבוהה ביותר, שהגיעו לשיאן לאחר שנה של דרמה, סיפורים ותחרויות. זכור לי היטב WrestleMania 13, שלא בזכות הקרב המרכזי בין האנדרטייקר לסייקו סיד, אלא בזכות הקרב הבלתי מתפשר בין ברט הארט לסטון קולד סטיב אוסטין, שהסתיים בדם רב וסימן את אחת מפגישות השיא בהיסטוריה של האירוע.

במהלך שני הלילות של WrestleMania 42, חוויתי בעיקר נוסטלגיה לצד ייאוש. התחושה הייתה שמדובר באירוע רחוק מאוד מהגדולה של העבר. ה'תצוגה של האלמותיים' הפכה לגרועה יותר מאירועים מן השורה השנייה משנות האלפיים. דברים משתנים, ואולי הגיע הזמן להבין שגרסת ה-WrestleMania שקיימת בזיכרון הקולקטיבי צריכה להיעלם.

הכישלון לא נובע מהמתאבקים

ראשית, חשוב להדגיש: המתאבקים עשו את מירב המאמץ בתוך מצב בלתי אפשרי. במשך שני לילות ושש שעות של 'היאבקות', רק שני קרבות נמשכו מעל 20 דקות. שלושה עשר קרבות התקיימו, מתוכם שישה הסתיימו תוך פחות מעשר דקות. זמן כה קצר אינו מאפשר לספר סיפור בזירה, ליצור תנופה או לסיים יריבות בת שנה בשבע דקות בלבד.

אבל אל דאגה — היה לנו פרסומות. המון פרסומות. אם אתם אוהבים טריילרים ושיתופי פעולה עם מותגים, WWE נתנה לכם את כל מה שצריך. בין הסרט על הולק הוגאן בנטפליקס, לסרטי 'סטיר פייטר' ו'מורטל קומבט 2', ועוד שלל שיתופי פעולה — זה היה הסופרבול של שיתופי הפעולה המסחריים. הכל נראה מלאכותי, ללא כל זיקה למציאות. כאשר הוציאו שולחן לזירה, היה ברור שמדובר בספונסר של Slim Jim, שהבטיחה חשיפה נוספת במהלך סוף השבוע.

הסיפורים לא הגיעו לידי ביטוי

גם במצב הטוב ביותר, האירוע הזה לא היה הגיוני. לפני שאכנס לביקורת המפורטת, אני רוצה לסכם: מה שהיה פעם אירוע שיא, הפך היום לאירוע שגרתי למדי. במקום להמשיך ולהתאבל על העבר, בואו נסקור את הכשלונות של השנה.

ליל הראשון: ניצחון לזוג USOs ול-A לאייט נגד הוויז’ן ואיי-שואו-ספיד

הקרב הזה ייזכר בעיקר בזכות העובדה שאיי-שואו-ספיד התאבק טוב יותר ממה שציפו ממנו. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא הפתיע, אך הפעם הוא הראה יכולות מעל ומעבר לציפיות.

הקרב עצמו היה קצר יחסית, והזוג המנצח ניצל את שיתוף הפעולה שלהם כדי להשיג את הניצחון. למרות הביצועים הטובים של המתאבקים, הקרב לא הצליח להעביר מסר משמעותי או לספק חוויה בלתי נשכחת.

ליל השני: האליפות העולמית במשקל כבד – רומן ריינס מנצח את CM פאנק

הקרב המרכזי של הלילה השני היה הגמר של האליפות העולמית במשקל כבד. רומן ריינס, האלוף המכהן, ניצח את CM פאנק לאחר קרב אינטנסיבי וקצר יחסית. הניצחון חיזק את מעמדו של ריינס כדמות הדומיננטית ביותר ב-WWE כיום.

עם זאת, גם קרב זה סבל ממגבלות הזמן הקצר יחסית, שלא אפשרו לפתח את הסיפור בצורה מספקת. למרות זאת, המתאבקים הצליחו להעביר ביצועים מרשימים בתוך המסגרת המצומצמת שהוקצתה להם.

סיכום: האם הגיע הזמן לוותר על הגרסה האידיאלית של WrestleMania?

WrestleMania 42 היה אירוע שכולו פרסומות, זמן קצר לזירות וכישלון בהעברת הסיפורים שהובילו אליו. למרות הביצועים הטובים של המתאבקים, האירוע לא הצליח לשחזר את הקסם של העבר. האם הגיע הזמן לוותר על התדמית האידיאלית של WrestleMania ולהכיר בכך שמדובר באירוע שגרתי למדי? התשובה תלויה בכם, הצופים.