בחודש שעבר פרסמתי תמונה שבה נראית המכונית הראשית של פרויקט Camaro vs World – קמארו אדומה – מוקפת בערימת גרוטאות מכוניות. לא היה שום זווית לצלם אותה ללא עוד פרויקט נצחי שמפריע לתמונה. המצב הזה עורר תהיות מצד עורך האתר, אריק ויינר.

רוב המכוניות שמוצגות כאן אינן קשורות אליי, אבל חלק כן. אם הייתי מספר לאשתי על מעורבותי בפרויקטים האלה, הייתי צריך להסביר לה איך הגעתי למצב שבו אני צריך לחנוק מישהו עם שרוכי הנעליים שלו. (הערה משפטית: זו בדיחה)

מיד לאחר פרסום הפוסט האחרון, הגיעו הודעות טקסט:

אריק ויינר: 'זו באמפר של 996 על קורבטה עם מנוע BMW?'
קאיל קינארדי: 'נכון.'
אריק ויינר: 'זה מטומטם... למה עשית דבר כזה?'
קאיל קינארדי: 'אפשר להפנות אותך לפסיכולוג שלי?'
אריק ויינר: 'הפסיכולוג שלך הוא התמונה של האצבע האמצעית שלך.'
קאיל קינארדי: 'שמור את זה לטור.'

המכוניות המוזרות שמסביב הן בעיקר פרויקטים נטושים שקיבל לוי במסגרת עסקאות החלפה, או מכוניות מרוץ השייכות לקבוצת Low Road Racing, שבה אני ולוי חברים. רוב העבודה על הקמארו ועל המכוניות האחרות מתבצעת במוסך שלו – מקום שהפך למרכז לפליטי מכוניות ולאנשים שאוהבים אותן. 'אי הקופסאות', כפי שאנו מכנים אותו.

באי הזה נמצאות עשרות מכוניות במצבי תחזוקה שונים – חלקן עובדות, רובן לא. כולן נחשבות אבודות בעיני אספנים. העונות משתנות, וכך גם אוכלוסיית המכוניות היפות שנמצאות בו.

אני מחזיק חלק ממכוניות המרוץ והכביש שמוצגות כאן. מדובר בהסדר מורכב: קבוצת כעשרה אנשים הקשורים ל-Low Road רכשו מניות במכוניות הפרושות על שטח המוסך של לוי, בין אם באולם התיקונים, במוסך צמוד, במוסך נפרד או אפילו בשדה פרה – תלוי איזו מהן התרסקה לאחרונה. נכון להיום, אני מחזיק בחצי ממכונית מרוץ מסוג BMW E30, ברבע ממכונית מרוץ קורבטה עם מנוע BMW (שקניתי במסגרת עסקת החלפה של ג'אגואר XJ-R), בחצי מהקמארו, במכונית מיאטה שלמה ואולי אפילו בחלק קטן ממכונית הפורד מוסטנג II של הקבוצה.

מקור: Hagerty