איפה נוטעים עצים? המחקר מגלה: המיקום חשוב יותר מכמות העצים

נטיעת עצים כפתרון לאקלים: המיקום הוא המפתח

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Communications Earth and Environment מוכיח כי נטיעת עצים תתרום להאטת משבר האקלים רק אם תתבצע באזורים אופטימליים – בעיקר באזורי הטרופיים והסובטרופיים. לעומת זאת, נטיעה באזורים קרים כמו אלסקה, סיביר וחלקים נרחבים בארצות הברית עלולה דווקא להגביר את ההתחממות הגלובלית, כך עולה ממחקר חדש בראשותה של החוקרת נורה פארנבך ממכון ETH ציריך.

יותר עצים ≠ יותר קירור

פארנבך, העוסקת בחקר פוטנציאליות של ייעור מחדש, מסבירה כי התפיסה הנפוצה כיום היא ש"ככל שיותר, יותר טוב" – כלומר, נטיעת טריליון עצים או יותר תוביל לקירור משמעותי. אולם, המחקר החדש מראה כי הנחה זו אינה נכונה. במחקרה, היא ועמיתיה השוו בין שלושה תרחישי ייעור מחדש שונים כדי לבחון את השפעת מיקום העצים על הטמפרטורות המקומיות והגלובליות.

השוואת תרחישי הייעור

• תרחיש ראשון: ייעור מחדש של כ-926 מיליון הקטאר, בעיקר באזורים טרופיים, הוביל לקירור של 0.25 מעלות צלזיוס עד שנת 2100.
• תרחיש שני: ייעור מחדש של 894 מיליון הקטאר, כולל אזורים נרחבים בקווי הרוחב הצפוניים ובאזורים פולאריים, הביא לקירור של 0.13 מעלות צלזיוס בלבד עד שנת 2100.
• תרחיש שלישי: ייעור מחדש אסטרטגי של 440 מיליון הקטאר בלבד, בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים (פחות ממחצית השטח בתרחישים האחרים), הניב גם הוא קירור של 0.13 מעלות צלזיוס.

ממצאי המחקר מראים כי הגיאוגרפיה של נטיעת העצים חשובה יותר מכמותם בכל הנוגע לתרומתם לקירור הגלובלי.

השפעות גלובליות של נטיעת עצים

החוקרים מודלים את כל התרחישים באמצעות אותם פרמטרים: נטיעת עצים מ-2015 עד 2070, ולאחר מכן שימור האוכלוסייה עד 2100. נטיעת עצים באזור מסוים משפיעה לא רק על הטמפרטורה המקומית, אלא גם על הטמפרטורות ברחבי העולם. כל שלושת המודלים זיהו אזורי ייעור פוטנציאליים כמו מזרח ארצות הברית, האמזונס, יער הקונגו וסין המזרחית, כמו גם אזורים שבהם ייעור מחדש יהיה פחות יעיל, כגון אזורים פולאריים בחצי הכדור הצפוני.

בנוסף, החוקרים גילו שינויים משמעותיים בטמפרטורות באוקיינוס האטלנטי וההודי כתוצאה משינויים אטמוספריים שנגרמו מהייעור המחודש. ממצא זה מדגיש את הקשר הגלובלי: נטיעת עצים באזור אחד משפיעה לא רק על המקומי, אלא גם על הטמפרטורות ברחבי העולם.

השפעות ביוגאוכימיות ופיזיקליות

ההשפעות של נטיעת עצים על האקלים נובעות משילוב של שני גורמים עיקריים:

• השפעה ביוגאוכימית: קשורה לתנועת חומרים כימיים, כגון ספיגת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה על ידי העצים.
• השפעה ביוגאופיזית: קשורה לשינויים פיזיים במשטח הקרקע. לדוגמה, נטיעת עצים באזור מושלג מפחיתה את האלבדו (יכולת ההחזרה של קרינת השמש), גורמת לקרקע להיות כהה יותר וסופגת יותר אור, מה שמוביל לעלייה בטמפרטורת השטח ולהשפעות נוספות על דפוסי הרוח וזרמי האוקיינוסים.

הבנת שני התהליכים הללו יחד חיונית לקביעת האם ייעור מחודש יוביל לקירור או להתחממות נטו.

"המיקום של עצים הוא קריטי. נטיעת עצים באזורים קרים עלולה דווקא להגביר את ההתחממות, בעוד שבאזורים טרופיים היא תתרום לקירור משמעותי." — נורה פארנבך, חוקרת ראשית במחקר