ביקורת על 'מולדת': סנדרה הולר מרהיבה בשקט בסרטו החדש של פאבל פאבליקובסקי

סרטו החדש של הבמאי הפולני פאבל פאבליקובסקי, 'מולדת', הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן בתחרות הראשית ביום חמישי האחרון. תוך דקות ספורות מתחילת הצפייה בו, כל חובב קולנוע בינלאומי היה מזהה את הסגנון הייחודי של פאבליקובסקי: צילום שחור-לבן מואר, מסגרת מרובעת ואווירה אירופאית מובהקת.

אמנם לסגנון זה יש הדים לסגנונם הפיוטי והצנוע של יוצרים כמו רוברט ברסון וקארל תאודור דרייר, אך פאבליקובסקי הפך אותו לסימן ההיכר שלו בשנים האחרונות. הדבר בולט במיוחד בסרטיו המצליחים 'אידה' משנת 2013 ו'מלחמה קרה' משנת 2018. שני הסרטים האלה היו יצירות אלגנטיות בשחור-לבן, בצילום כמעט ריבועי, שהתרחשו במערב ובמרכז אירופה שעדיין הושפעו מהריסות מלחמת העולם השנייה – אירוע שהשפיע רבות על משפחתו של הבמאי הפולני. שני הסרטים היו ליריים ומרתקים בשקט, ונחשבו לאחד הסרטים הבולטים ביותר שיצאו מהאזור בעשור וחצי האחרונים.

כעת, עם 'מולדת', נראה כי פאבליקובסקי ממשיך באותה דרך. הסרט משתמש בצילום שחור-לבן ובמסגרת האקדמית כדי לספר את סיפורו של הסופר הגרמני תומאס מאן ובתו אריקה, במסעם ברחבי גרמניה המפולגת בשנת 1949. באותה שנה, גרמניה המפסידה חולקה למזרח ולמערב והפכה לזירת קרב מרכזית במלחמה הקרה. הסרט, שאורכו הנעים 82 דקות – שינוי מרענן בפסטיבל שבו חמשת הסרטים בתחרות הראשית נמשכים למעלה משעתיים וחצי – אינו מהפכני כמו 'אידה' ולא מרתק באותה מידה כמו 'מלחמה קרה'. הוא יותר מעין יצירה קאמרית, הצצה לימים ספורים שבהם שני אנשים מתמודדים עם אובדן אישי, מחלוקות אמנותיות ופוליטיות ושאלת המפתח לגרמנים שלאחר מלחמת העולם השנייה: ''איפה הבית שלי עכשיו?''

הסרט משמש גם כבמה לשחקנית הגרמנייה המצטיינת סנדרה הולר, שהייתה לאחת מה-MVP של קאן בעשור האחרון. היא הייתה מרהיבה ב'טוני ארדמן' בשנת 2016, ולאחר מכן בשתי יצירות מ-2023: 'אנטומיה של נפילה' ו'אזור העניין'. כעת, בעקבות תפקידה המשני המצליח ב'פרויקט הייל מארי', 'מולדת' מונע על ידי הקונפליקטים המתרחשים מתחת למעטה השלווה הגרמנית שלה, לעיתים אף מתפרצים דרכה.

הסיפור פותח במקור על ידי הבמאי אדוארד ברגר, שזכה להכרה בזכות 'בחזית ללא תנועה' ו'קונקלאב'. ברגר שלח את התסריט לפאבליקובסקי לאחר שהבין כי סרט כזה יהיה מעניין יותר בידיו של במאי לא-גרמני. הסרט מבוסס על מסעו האמיתי של תומאס מאן, חתן פרס נובל לספרות ('מוות בוונציה', 'דוקטור פאוסטוס'), לגרמניה המפולגת ארבע שנים בלבד לאחר תום המלחמה. מאן קיבל פרס על שמו של הסופר הגרמני בן המאה ה-18 יוהאן וולפגנג פון גתה בפרנקפורט שבמערב גרמניה, ובוויימאר שבמזרח גרמניה, שנשלטה על ידי הסובייטים, כששני הצדדים היו להוטים לטעון אותו כשלהם.