בית המשפט בניו יורק קבע לאחרונה כי אין עוולה משפטית המכונה 'מיסג'נדרינג' (שימוש בכינויי גוף לא נכונים לאדם טרנסג'נדר או בעל זהות מגדרית לא בינארית). ההחלטה התקבלה במסגרת תיק משפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי במנהטן, כאשר השופט ג'רלד לבויטס דחה בקשה לחייב אדם להשתמש בכינויי הגוף הנכונים עבור אדם אחר.
בתיק Garlington v. Austin, הנתבעת ברסטינר מזדהה כ-'הם/הן' (they/them), אולם התובע לכאורה השתמש בכינויי גוף זכריים בהתייחס אליה. ברסטינר ביקשה מבית המשפט להורות לתובע להשתמש בכינויי הגוף הנכונים עבורה, וכן לתבוע פיצויים על כל מקרה של שימוש מכוון בכינויי גוף לא נכונים שהתרחשו במהלך שלוש השנים האחרונות.
הנתבעת טענה כי סעיף 240.31 לחוק העונשין של ניו יורק, העוסק בהטרדה מוגברת בדרגה ראשונה, עשוי לחול במקרה זה, שכן השימוש בכינויי גוף לא נכונים מהווה הטרדה מוטת דעה על רקע זהות מגדרית. בנוסף, היא הפנתה לסעיף 79-n לחוק זכויות האזרח של ניו יורק, המספק סעדים אזרחיים בגין אלימות או איומים מוטי דעה על רקע זהות מגדרית.
עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי אין הוכחה לנזק משפטי ממשי כתוצאה מהשימוש בכינויי הגוף הלא נכונים. השופט לבויטס ציין כי אין בנמצא עוולה משפטית המכונה 'מיסג'נדרינג' בניו יורק, וכי הוראה לתובע להשתמש בכינויי הגוף הנכונים עשויה להפר את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית (חופש הביטוי).
בתגובה לבקשת הנתבעת, טען בא כוחו של התובע כי הבקשה אינה ברורה ומהווה הפרה בוטה של זכויותיו החוקתיות. הוא הוסיף כי הטענה לפיה שימוש בכינויי גוף לא נכונים מהווה הטרדה מוגברת אינה מבוססת, וכי ניסיון לאכוף שימוש בכינויי גוף מהווה ניסיון לצנזר דעות.
הנתבעת, מצידה, טענה כי התובע הפגין התנהגות בלתי מכבדת וחסרת רגישות לאורך כל התיק, וכי סירובו לקבל את זהותה המגדרית מהווה התעלמות מכוונת מהעובדות. היא ביקשה מבית המשפט להורות לכל הצדדים להשתמש בכינויי הגוף הנכונים בהתאם לזהות המגדרית של כל אדם, תוך ציון כי אי ציות לכך עשוי להיחשב כהטרדה מכוונת.
בסיכום, קבע בית המשפט כי למרות שאין עוולה משפטית המכונה 'מיסג'נדרינג', שימוש מכוון וממושך בכינויי גוף לא נכונים עשוי להיחשב כהטרדה מוטת דעה, אך אין בכך כדי לבסס עילת תביעה עצמאית.