עשר שנים חלפו מאז סרטו האחרון של דייגו לונה כבמאי, תקופה בה השחקן המקסיקני התפרסם בסדרות כמו 'אנדור' ו'נרקוס: מקסיקו'. אך כשחזר לביים, לא עשה זאת כדי ליצור סנסציה או סרט מרהיב. במקום זאת, הסרט 'אפר' (שנקרא במקור 'Ceniza en la boca' או 'A Mouthful of Ash'), שעלה לראשונה במסגרת פסטיבל קאן, הוא מחקר דמויות שקט ומרגש, שמגיע לשיאו דרך שתיקה וחושך.
לונה לא שב לביים כדי להרשים, אלא כדי להעביר מסר על חמלה ואמפתיה. בעזרת צוות שחקנים מובילים כמו אדיאנה פאז ואנה דיאז, הוא מספר סיפור קטן ללא קישוטים מיותרים ומאפשר לתוצאות לדבר בעד עצמן על מצבה של עולם שבור וחסר רחמים.
סיפורו של משפחה שסועה
הסרט נפתח בחדר חשוך במקסיקו, בו איזבל (אדיאנה פאז), אם צעירה, מעירה את בתה בת ה-14, לוסילה, ואומרת לה: 'אני חייבת ללכת. תדאג לאחיך, בבקשה.' דרך החלון, לוסילה צופה באימה נכנסת למונית ונוסעת משם – עוזבת את חיי ילדיה למשך שמונה שנים, כפי שאנו למדים בהמשך.
הסרט, המבוסס על רומן משנת 2022 מאת ברנדה נבארו, אינו מפרט מה דחף את האם לעזוב לספרד. במקום זאת, הוא בוחן את חייהם של מהגרים במדינה חדשה, בה ההבטחה להזדמנות נופצת לעיתים קרובות, וכן את ההשלכות על אלו שנותרו מאחור. לוסילה ואחיה דייגו, אשר עוקבים אחר אמם למדריד שנים לאחר מכן, מוצאים את עצמם בשני מחנות שונים.
חיים בין תקווה לייאוש
הסרט קופץ קדימה ללוסילה במדריד, שם היא עובדת כאומנת אצל אישה תובענית שנאלצת לעזוב לאחר שאחיה דייגו פוצע ילדים אחרים בבית הספר. לוסילה מוצפת בעבודה, אך גישתו של לונה לסרט היא מינימליסטית ומרוחקת. הוא מציב את הצופה בחייה ומותיר לו רק את האמפתיה כאפשרות.
כמו אמה, גם לוסילה עזבה את מקסיקו בחיפוש אחר הזדמנות – אך כאשר היא צופה ברחוב בספה מפנקת המועלית לקומה העליונה באמצעות מנוף, ברור שכל מה שסביבה רחוק ממנה באופן מוחלט. לונה עובר בין סצנות קצרות במדריד ולאחר מכן בברצלונה, ואין כמעט תקווה שגורלה של לוסילה ישתנה ממצב של עבודה קשה ומחוסרת מוצא.
אמנם היא יוצאת מדי פעם לרקוד בלילה עם בן זוגה, אך כאשר דייגו, הנראה מוטרד, מגיע לדירתה בברצלונה, קשה להאמין שהפגישה תסתיים בטוב. לונה אוהב להציג את האירועים דרך חלונות וממרחק, ובכוונה קצב הסרט איטי ומתפתל. הפסקול מינימלי, אך עיצוב הסאונד אינו: כאשר לוסילה מקבלת שיחה עם החדשות הקשות ביותר על דייגו, צעקותיה מתמזגות עם רעשי העיר.