ארה"ב הטילה הסגר ימי על נמלי איראן בעקבות מתקפותיה האחרונות באזור המפרץ הפרסי, אך מהלך זה יוצר מצב ללא מוצא: אם הסגר יאכף בהצלחה, מחירי האנרגיה העולמיים יזנקו; אם ייכשל, איראן תמשיך לשלוט במצרי הורמוז, נתיב השיט החיוני שדרכו עובר כ-20% מסחר הנפט והגז העולמי.

פרופ' ג'ף קולגן, ראש המעבדה לפתרונות אקלים במכון ווטסון ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בראון, הסביר: "אם הסגר יצליח, זה לא יהיה טוב לארה"ב. ואם הוא לא יצליח, גם אז זה לא יהיה טוב לארה"ב". לדבריו, ההשפעה של הסגר על שווקים גלובליים תורגש בכל מקום, כולל בארצות הברית, שם צפויים מחירי הדלק להאמיר.

מאז תחילת המלחמה בסוף פברואר, הוציאו האמריקאים כ-23.4 מיליארד דולר נוספים על דלק, המהווים בממוצע 178.43 דולר למשק בית. העלייה במחירים נובעת בין היתר מהפסקת המעבר במצרי הורמוז, שם איראן הטילה בעבר אגרות מעבר על ספינות זרות.

הסגר נכנס לתוקף, אך האם הוא יעיל?

הצבא האמריקאי הכריז על הסגר ביום שני האחרון, וטען כי הסחר הימי עם איראן "נעצר לחלוטין". עם זאת, איראן ממשיכה להפעיל לחץ: היא ירתה לעבר שתי ספינות הודיות בסוף השבוע שעבר, ודונלד טראמפ הודיע כי נחתים השתלטו על ספינה איראנית שניסתה לפרוץ את ההסגר באמצעות ניקוב חור בחדר המכונות שלה.

מנגד, איראן הודיעה כי לא תפתח מחדש את מצרי הורמוז עד להסרת ההסגר האמריקאי, אותו היא רואה כהפרה של הסכם הפסקת האש שהושג בתחילת החודש. טראמפ, מצדו, הבהיר כי ההסגר יישאר בתוקף עד שאיראן תסכים לעסקה חדשה.

אי ודאות בשווקים ומידע לא מאומת

רבים מהדיווחים על הלחימה במפרץ הפרסי מסתמכים על טענות של ממשלות ללא הוכחות ברורות. מעקב אחר ספינות באזור הוא משימה מורכבת, ואימות מרבית הדיווחים הצבאיים כמעט בלתי אפשרי. קולגן מציין כי מדובר ב"ערפל מלחמה" מוכר, אך הוא מחמיר בשל "יחסיה הרופפים של ממשל טראמפ עם האמת". כתוצאה מכך, מחירי הנפט, מעברי הספינות ומדדים אחרים של הפסקת האש משתנים במהירות, מקשים על הערכת המצב בזמן אמת.

עם זאת, ישנה נקודת מדידה אחת שבה הציבור האמריקאי מרגיש ישירות: תג המחיר בתחנות הדלק. עליית המחירים הפכה לנושא מרכזי עבור הצרכנים, כאשר ההוצאה הנוספת על דלק מאז תחילת המלחמה מהווה נטל כלכלי משמעותי למשקי הבית.

מקור: Mother Jones