חלוצת הרובוטיקה החברתית: פרופ' מאיה מטאריץ' מעצבת את העתיד

הרובוטיקה החברתית: תחום חדש שנולד מהיעדרו

כאשר התחום ברובוטיקה הנחוץ לפרופ' מאיה מטאריץ' לא היה קיים, היא יצרה אותו בעצמה. בשנת 2005 היא הגדירה מחדש את תחום הרובוטיקה החברתית המסייעת – תחום חדשני המשלב אינטראקציה אנושית עם טכנולוגיה רובוטית.

מטאריץ', פרופסורית במחלקות למדעי המחשב, נוירולוגיה ורפואת ילדים באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס, פיתחה רובוטים המספקים טיפול מותאם אישית באמצעות אינטראקציות חברתיות. הרובוטים שלה מסוגלים לנהל שיחות, לשחק משחקים ולהגיב לרגשות אנושיים.

תרומה משמעותית לטיפול נפשי ופסיכולוגי

כיום, מטאריץ' חוקרת כיצד רובוטים יכולים לסייע לתלמידים הסובלים מחרדה ודיכאון לעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים, התנהגויות ותגובות רגשיות. עבודתה זכתה להכרה בינלאומית, ובשנת 2025 היא קיבלה את מדליית הרובוטיקה מטעם MassRobotics – ארגון ללא מטרות רווח המסייע לחוקרות בתחום הרובוטיקה.

הכרה והערכה בתחום

בטקס הענקת הפרס בבוסטון, מטאריץ' חשה התרגשות עמוקה. היא ציינה כי זו הייתה הפעם הראשונה בה הרגישה קרבה כה גדולה לקהילה המקצועית שלה: "זכיתי במספר פרסים במהלך הקריירה, אך הפרס הזה היה מיוחד במינו. הכרתי לפחות מחצית מהאנשים בחדר, וכולם חייכו אליי. הייתה שם אווירה של אהבה ואחדות".

השפעות ילדות והדרך להנדסה

מטאריץ' גדלה בבלגרד, סרביה. אביה היה מהנדס ואמה סופרת. לאחר מותו של אביה כשהייתה בת 16, היא עברה עם אמה לארצות הברית. היא מייחסת לאביה את ההשראה שלה לעסוק בהנדסה, ואילו דודה שלה, שהיה מהנדס אווירונאוטיקה, הציג בפניה לראשונה את עולם מדעי המחשב.

מטאריץ' סיפרה כי מעולם לא ראתה את עצמה כמהנדסת עד שהצטרפה לסגל האקדמי של USC, למרות שעבודתה התמקדה תמיד במדעי המחשב. "במבט לאחור, תמיד הייתי מהנדסת, גם אם לא הגדרתי את עצמי כך מלכתחילה", היא אמרה. "אני אוהבת להעביר מסר זה לצעירים: אין צורך לדעת הכל מראש".

התחלה אקדמית: ממדעי המחשב לרובוטיקה

במהלך לימודיה לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת קנזס, מטאריץ' נחשפה לראשונה לרובוטיקה תעשייתית דרך ספר לימוד. לאחר סיום התואר ב-1987, היא המשיכה ללימודי תואר שני במעבדת הבינה המלאכותית של MIT (כיום מעבדת מדעי המחשב ובינה מלאכותית). במהלך השנה הראשונה שלה, היא נחשפה למגוון פרויקטי מחקר והוזמנה להצטרף למעבדתו של פרופ' רודני ברוקס, חלוץ בתחום הרובוטיקה ההתנהגותית. היא ביצעה את עבודת התזה שלה תחת הנחייתו.

חזון לעתיד: רובוטים המסייעים לילדים עם הפרעות תקשורת

כיום, מעבדתה של מטאריץ' חוקרת כיצד רובוטים חברתיים יכולים לשפר את מיומנויות התקשורת של ילדים על הספקטרום האוטיסטי. מחקריה נתמכים על ידי הקרן הלאומית למדע בארצות הברית, והיא ממשיכה להוביל חדשנות בתחום הרובוטיקה החברתית המסייעת.

"הרובוטים שלנו אינם מחליפים את המטפל האנושי, אלא משמשים ככלי נוסף שיכול לסייע בתהליך הטיפולי, במיוחד עבור ילדים הזקוקים לתמיכה מותאמת אישית."