בחדר קטן ממוזג בקנזס, עומד ברט נייבלינג ליד דלת המשרד שלו, מול מערך מחשבים ומכשירים שמפעילים תהליכים מכניים בחווה המשפחתית שלו. החדר, שהכול בו הוא מזגן, שרפרפים מפוזרים ולוח לבן על הקיר, משמש אותו לחישובים קריטיים שמטרתם לשמור על החווה הפעילה. כלב חום שלו, המכונה 'מזיק', ממתין מחוץ לדלת.
חוות הסויה של נייבלינג, המשתרעת על כ-2,500 דונם באזור היילנד שבצפון-מזרח קנזס, מתפקדת הודות לציוד שבחדר הזה: מכונה אחת מזיזה את היבולים שנקטפו אל אסמי הגרעינים, ואחרת שולטת בייבוש התירס – שלב הכרחי לפני המכירה. אך תפקידה העיקרי של החווה הוא אחר: להבטיח את הישרדותה הכלכלית של המשפחה.
חקלאי הסויה בקנזס נמצאים בקשיים חמורים מאז תחילת כהונתו השנייה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. המלחמה הכלכלית שהחל טראמפ בשנה שעברה הביאה לעלייה דרמטית במיסים על מוצרים חקלאיים אמריקאיים, בעיקר מצד סין. המצב החמיר עוד יותר בעקבות הסלמת המתיחות עם איראן: בסוף מרץ נסגר מצר הורמוז, נתיב שיט אסטרטגי, מה שהוביל לזינוק במחירי הדלק והדשנים.
נייבלינג, נשיא איגוד הסויה של קנזס, תיאר את המצב הכלכלי הנוכחי לחקלאים במילה אחת: 'קשה'. המצב מוחמר עוד יותר בשל הודעותיו הבלתי צפויות של הנשיא ברשתות החברתיות, שיכולות לשנות את שווי השוק תוך דקות. 'לפעמים נראה שהשוק סובב סביב ציוצים', אמר נייבלינג.
חקלאים רבים טוענים שהמשבר הנוכחי חמור יותר מזה של 2018, אז הפסידו חקלאי קנזס לבדם כמיליארד דולר ממכירות סויה וסורגום. בשנת 2025, יצוא הסויה לסין צנח לרבע ממה שהיה בשנה הקודמת, ובתקופה שבין מאי לנובמבר לא נמכרו כלל סויה אמריקאית לסין. ברזיל, יצרנית הסויה הגדולה בעולם, הפכה לספקית העיקרית של סין.
הסויה ככלי גיאופוליטי
'ראינו שהסויה הפכה לכלי גיאופוליטי ולא לנושא מסחרי או שוקי', אמר ג'ונתן קופס, פרופסור למשפט ומדיניות בתחום החקלאות באוניברסיטת אילינוי. 'הסויה אינה עוד סחורה בתקופת כהונתו השנייה של טראמפ – היא חזית במלחמה הסחר העולמית וזירה מרכזית במאבק מול סין שיעצב את עתיד הגיאופוליטיקה'.
חוות משפחתיות כמו זו של נייבלינג מציגות את המחיר האמיתי של מדיניות החוץ והכלכלה של הממשל: מחירים עולים לכולם, אך החקלאים נפגעים באופן הקשה ביותר. מה שמתרחש בעולם משפיע ישירות על חייהם המקומיים. ההחלטות של ממשל טראמפ עשויות להיות זמניות, אך ההשלכות שלהן ילוו אותנו שנים רבות.