טד טרנר: מנהל בייסבול לילה אחד, מגדולי אילי המדיה בעולם

טד טרנר, איל תקשורת ופילנתרופ אמריקאי, הלך לעולמו ביום רביעי האחרון בגיל 87. טרנר השאיר אחריו מורשת עסקית עצומה, שכללה בין היתר את הקמת רשת החדשות הראשונה בעולם, CNN, בשנת 1980. אך מעבר לעולם התקשורת, טרנר היה גם דמות מרכזית בעולם הספורט האמריקאי.

טרנר החל את דרכו העסקית בראש חברת הפרסום של אביו, Turner Advertising Company. בשנת 1970 הוא הפך את החברה לרשת הטלוויזיה הראשונה בארצות הברית ששידרה באופן לאומי, WTBS, המכונה גם "סופר-סטיישן". הצלחה זו סללה את הדרך לשינויים עמוקים בעולם הטלוויזיה, עוד לפני הקמת CNN.

טרנר היה מעורב גם בעולם ההיאבקות המקצועית, כבעלים של World Championship Wrestling (WCW), אך מורשתו בספורט התמקדה בעיקר בקבוצות מאטלנטה. הוא רכש את קבוצת הבייסבול אטלנטה ברייבס, את קבוצת הכדורסל אטלנטה הוקס ואת קבוצת ההוקי קרח אטלנטה ת'ראשרס.

תקופת הניהול הקצרה של טרנר בבריבס

אחד הסיפורים המוכרים ביותר על טרנר הוא תקופת הניהול הקצרה שלו בקבוצת הבייסבול. בשנת 1977, לאחר שהקבוצה פתחה את העונה עם מאזן שלילי של 8 ניצחונות מול 21 הפסדים, כולל רצף של 16 הפסדים רצופים, טרנר החליט לקחת את השליטה לידיו.

ב-11 במאי אותה שנה, לאחר הפסד כפול ביום הקודם, טרנר הודיע למאמן דייב בריסטול על הפסקה בת 10 ימים. לאחר מכן הודיע טרנר כי הוא עצמו ינהל את הקבוצה במשחק נגד הפיטסבורג פיירטס. שחקן העבר וההיכל של התהילה, פיל נייקר, שהיה אמור לפתוח במשחק, סיפר על הרגע:

"סיימתי להתאמן במתחם החבטות, יצאתי החוצה והלכתי מאחורי המתחם להכנות הבאות. פתאום ראיתי את טרנר יוצא מהמחצית. הוא עבר מאחורי המתחם, הסתכל עליי ואמר: 'טרנר, איזה תפקיד אתה לוקח?'."

טרנר ניהל את הקבוצה במשחק אחד בלבד, אך הסיפור הפך לאחד האנקדוטות המפורסמות בתולדות הבייסבול. למרות הכישלון המקצועי באותה עונה, טרנר המשיך להשפיע על הספורט האמריקאי באמצעות הבעלות על קבוצות ועל רשתות שידור.

מורשתו העסקית והספורטיבית

טרנר לא הסתפק בהצלחותיו בתחום התקשורת והספורט. הוא היה ידוע גם בפעילותו הפילנתרופית, כולל תרומות נדיבות לארגוני סביבה ובריאות. בשנת 1991 הוא זכה בפרס פרס השלום של האו"ם על תרומתו לקידום השלום העולמי.

טרנר הותיר אחריו מורשת מורכבת, המשלבת חדשנות תקשורתית, השפעה ספורטיבית ותרומה חברתית. הוא היה דמות שנויה במחלוקת לעיתים, אך אישיותו הייחודית והחזון שלו שינו את פני התקשורת והספורט בארצות הברית.