למרות הצהרותיו הציבוריות של דונלד טראמפ על סיום מהיר ומוחלט של הסכסוך עם איראן, השיחות הפנימיות בבית הלבן מציירות תמונה שונה לחלוטין. על פי דיווחים של גורמים רשמיים שדיברו עם Wall Street Journal, הנשיא הורה לצוותו להכין תוכנית למצור ממושך על איראן ועל מצר הורמוז, זאת בעקבות תקיעות במשא ומתן עם טהראן.
ההחלטה הזו התגבשה במהלך דיונים שהתקיימו בחדר המצב בבית הלבן, בהם נבחנו גם אופציות אלימות נוספות, כולל חידוש פעולות צבאיות או נסיגה מוחלטת מהסכסוך. בסופו של דבר, הוחלט כי הלחץ הכלכלי הוא האסטרטגיה הטובה ביותר.
החלטה זו משתקפת גם בפרסומים האחרונים של טראמפ ברשת Truth Social, בהם הדגיש את כוונת הבית הלבן להמשיך ולהחמיר את הלחץ על איראן עד שתסכים לוותר על תוכנית הגרעין שלה. "איראן לא מצליחה להתארגן. הם לא יודעים איך לחתום על הסכם לא גרעיני. שיתחכמו מהר!" כתב טראמפ באמצע הלילה, תוך שיתוף תמונה מלאכותית שלו לבוש בטוקסידו ומסתובב עם אקדח חצי אוטומטי, כשברקע נראה מה שנראה כפיצוץ במדינה המזוהה עם איראן.
במסר נוסף, תקף טראמפ את קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, וכינה אותו "חלש" בהשוואה לגישתו כלפי איראן. "אני עושה עם איראן עכשיו מה שאף מדינה או נשיא אחר לא עשו בעבר", כתב טראמפ.
הלחץ הכלכלי יימשך עד לוותרות איראנית
מטרתו המוצהרת של טראמפ היא להמשיך ולהגביר את הלחץ על איראן עד שהנהגתה תיכנע לתנאי המפתח שלו: סיום תוכנית הגרעין שלה. עם זאת, מידת ההתקדמות האמיתית של איראן בתחום הגרעין נותרה מעורפלת.
טרם פרוץ המלחמה — אשר מעולם לא זכתה לאישור הקונגרס — הורה טראמפ על תקיפת שלושה אתרי גרעין איראניים: פורדו, נטנז ואספהאן, ב-22 ביוני. אז טענה ממשלתו כי התקיפה האווירית הבודדת דחפה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור ב"שנים".
בחודש שעבר התפטר ג'ו קנט, אז ראש המרכז הלאומי למלחמה בטרור, במחאה על המלחמה באיראן. בקריאת ההתפטרות שלו כתב קנט כי אינו יכול "במוConscience" לתמוך במלחמה זו, וכי "איראן לא היוותה איום מיידי על ארצות הברית, וברור כי המלחמה החלה בעקבות לחץ מישראל ומהלובי האמריקאי שלה".
ההשלכות של המלחמה: אלפי אזרחים הרוגים ומשבר אנרגיה גלובלי
בשמונה השבועות שחלפו מאז פרוץ המלחמה, הרגו ארצות הברית וישראל אלפי אזרחים איראניים והשמידו תשתיות אזרחיות במדינה. בנוסף, נהרגו 13 חיילים אמריקאים במהלך הלחימה.
במקביל, המצור המתמשך על מצר הורמוז גרם למשבר אנרגיה עולמי, תוך חסימת נתיב מסחר קריטי לסחר הנפט במזרח התיכון. בארצות הברית, עיכובים במשלוחי הנפט והגז הובילו לזינוק במחירי הדלק, אשר השפיעו על כמעט כל מוצר בשוק. נכון למועד פרסום הכתבה, מחירו הממוצע של גלון בנזין בארצות הברית עמד על למעלה מ-4.22 דולר, על פי נתוני AAA. במקומות מסוימים בקליפורניה, כמו סן פרנסיסקו, נאפה וסן חוזה, מחירי הדלק הגיעו ליותר מ-6 דולר לגלון.