כיצד התקשורת נכשלה במדיניות החוץ האמריקאית: ממלחמת עיראק למלחמה באיראן

בשנת 2003 פלשה ארצות הברית לעיראק לאחר דיון ציבורי סוער שהתמקד בטענה כי סדאם חוסיין מפתח נשק להשמדה המונית. טענה זו התבררה כשקרית, והמלחמה גבתה את חייהם של אלפי חיילים אמריקאים ומאות אלפי עיראקים. עשרים שנה לאחר מכן, האסון הזה מזוהה לא רק ככישלון מדיניות החוץ של ארצות הברית, אלא גם ככישלון התקשורת שלא עמדה במשימתה לחשוף את האמת ולפקח על השלטון.

כעת, נראה כי מלחמת ארצות הברית הנוכחית באיראן עולה על כשלונה של עיראק. בניגוד למלחמה הקודמת, שהתנהלה תחת זרקורי תקשורת ותשומת לב ציבורית, המלחמה הנוכחית החלה ללא כל דיון ציבורי משמעותי בנוגע לעלויותיה, מטרותיה או הסיכונים הכרוכים בה. בסוף פברואר השנה פתחה ארצות הברית במתקפה נגד איראן, ורק באמצע מרץ התברר כי ממשל טראמפ לא התכונן כלל לתרחיש שבו איראן תנקוט בצעד קיצוני ותחסום את מצר הורמוז — נתיב ימי אסטרטגי שדרכו עוברים כ-20% מסחר הנפט העולמי. החסימה כבר גרמה לזינוק במחירי הנפט ומאיימת להחריף את המשבר הכלכלי העולמי.

במקביל, התקשורת האמריקאית נכשלה שוב בתפקידה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלח ספינות, מטוסים וכוחות צבא לאזור, אך התקשורת לא הצליחה לחקור אותו על מטרותיו המשתנות ללא הרף — החל בהגנה על מפגינים איראניים, דרך שינוי המשטר באיראן, ועד להשמדת תוכנית הטילים שלה. טראמפ אף טען בעבר כי הצליח להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית, אף שהיא ממשיכה להתקדם.

כשל התקשורת במלחמת עיראק כלל מסירת עדויות כוזבות על אודות תוכנית הנשק העיראקית והיעדר שאלות קשות על תוכניות הממשל לשליטה במדינה לאחר הפלישה. כיום המצב גרוע אף יותר: במקום שאלות רעות או עדויות שקריות, התקשורת כמעט שלא שאלתה שאלות לפני שהמלחמה החלה, ורק לאחר מכן ניסתה להצדיק אותה בדיעבד. המעבר הזה בסיקור המלחמות מצביע על מעבר מכשל אינטלקטואלי או מוסרי לתופעה קרובה יותר לניהיליזם.

אין ספק כי התקשורת אינה גוף אחיד — ישנם הבדלים משמעותיים בין עיתונים, עיתונאים ועורכים, כולל בתוך התקשורת הממסדית. אך קשה להתעלם מהעובדה שבמקום ללמוד מטעויות העבר, המצב רק החמיר וצפוי להחמיר עוד יותר בשנים הקרובות. ארצות הברית היא מעצמה גלובלית הזקוקה למידע אמין על עצמה כדי לתפקד. למרות ההתפתחות הטכנולוגית, התקשורת הממסדית מספקת פחות ופחות חדשות וניתוחים על העולם ועל תפקידה של ארצות הברית בו. עלייתם של אמצעי תקשורת אלטרנטיביים ממלאת חלק מהחסר, אך מוסדות קטנים יותר נאבקים במאבק קשה מול המערכת המסורתית.

ההשפעה העצומה של שינויי מדיניות החוץ האמריקאית על מדינות אחרות מחייבת סיקור תקשורתי אחראי ומעמיק. כשל זה אינו רק כשל מקצועי — הוא כשל מוסרי שיכול להוביל להשלכות הרות אסון.