השמרנים המשפטיים מחפשים שופטים 'נקיים' יותר
מאז שבית המשפט העליון פסל את מכסי הסחר שלו במסגרת Learning Resources, Inc. v. Trump, הפך דונלד טראמפ את בית המשפט העליון לנושא מרכזי בשיח הפוליטי שלו. לצד תלונות על 'שופטיו שלו' שהצביעו נגדו למרות תמיכתו המוחלטת בהם, הוא אף רמז על כוונתו למנות שלושה שופטים נוספים.
השופטים סמואל אליטו וקלרנס תומאס הבהירו שאינם מתכוונים לפרוש, אך הדבר לא הרתיע מועמדים פוטנציאליים לתפקיד, שמנסים להתבלט בפני טראמפ ולתפוס את מקומם. התופעה הזו משקפת שינוי עמוק בגישה השמרנית לבחירת שופטים.
מהפך בשמרנות המשפטית: 'לא עוד סוטרים, לא עוד רוברטס, לא עוד בארט'
בשנים האחרונות, השמרנים המשפטיים פעלו להשיג רוב מוחלט בבית המשפט העליון, תוך קידום חזון שמרני מובהק. אך תחת הנהגתו של טראמפ, התנועה הפכה קיצונית יותר, והדרישות החדשות הופכות להיות מחמירות יותר. אפילו שופטים שמרנים מובהקים כמו איימי קוני בארט אינם נחשבים עוד ל'נקיים' דיים.
המוטו הוותיק של התנועה היה 'לא עוד סוטרים' – התייחסות לשופט דייוויד סוטר, שמונה על ידי ג'ורג' בוש האב ונחשב ל'בוגד' שסטה שמאלה. כיום, הסיסמה החדשה היא 'לא עוד סוטרים, לא עוד רוברטס, לא עוד בארט'.
מי עומד בקריטריונים החדשים?
הדרישות החדשות הביאו למחלוקות בקרב השמרנים המשפטיים, שמנסים להבחין בין שופטים 'אמיתיים' לבין אלו שאינם עומדים בסטנדרטים החדשים. אחד השופטים שנמצא תחת ביקורת הוא השופט אנדרו אולדהם מבית המשפט הפדרלי החמישי, שמונה על ידי טראמפ בשלושת שנותיו הראשונות בתפקידו.
אולדהם, המועדף על ידי החברה הפדרליסטית, ידוע בדעותיו הקיצוניות נגד זכויות הצבעה, זכויות הפלה, מהגרים ורגולציה ממשלתית. למרות זאת, אפילו בית המשפט העליון השמרני יחסית נוטה לבטל את פסיקותיו בשל קיצוניותן. למרות זאת, פרשנים שמרנים כינו אותו 'סתם עוד שופט עם גלימה' והטילו ספק ביכולתו לעבור את מבחן ה'צחוק'.
מנגד, השופט ג'יימס הו, עמיתו של אולדהם בבית המשפט החמישי, זוכה לתמיכה רבה יותר בקרב השמרנים הקיצוניים. הו ידוע בדעותיו הקיצוניות ובהתבטאויותיו החריפות נגד 'השמאל', תוך שהוא מקדם אג'נדה פוליטית ותרבותית. פסיקותיו כוללות אזהרות מפני 'חוקה woke', רעיון שיכולים רופאים אנטי-הפלות לתבוע בשל 'פגיעה אסתטית' בשל הפלות, וטענה ש'עוברים הם מקור של שמחה עמוקה לאלו שצופים בהם'.
העתיד: מי יזכה במינוי?
הדרישות החדשות מציבות אתגר בפני טראמפ ומועמדיו הפוטנציאליים. השמרנים המשפטיים מחפשים שופטים שיוכיחו נאמנות מוחלטת לאג'נדה השמרנית, ללא כל סטייה אפשרית. מי שיעמוד בקריטריונים אלו יזכה לתמיכה מלאה, אך מי שלא – עלול למצוא את עצמו מחוץ לתמונה.
השינוי בגישה משקף את ההתפתחות של התנועה השמרנית המשפטית, שממשיכה להתקדם לקראת מטרותיה תוך הקשחת הקריטריונים לבחירת שופטים. השאלה הנותרת היא: מי יהיו השופטים שייבחרו, ומה יהיה המחיר הפוליטי של המינויים הללו?