מהפך תקציבי בניו יורק: מאמאדני הצליח לאזן את הגירעון הענק – בזכות סיוע ממדינת ניו יורק

ראש עיריית ניו יורק, זוהרן מאמאדני, הכריז השבוע על הישג תקציבי מרשים: רק חודשים לאחר שהזהיר מפני גירעון ענק של 12 מיליארד דולר, ממשלו בראשית כהונתו הצליח לא רק לאזן את התקציב העירוני, אלא אף להגדיל את המימון לתוכניות החברתיות המועדפות עליו. אם זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, ובכן, זהו בדיוק המצב.

במסר שפורסם ברשת החברתית X, אמר מאמאדני: "ירשנו גירעון תקציבי של 12 מיליארד דולר. רבים טענו שהדרך היחידה לצאת ממצב זה היא באמצעות קיצוצים בשירותים ציבוריים וחקיקת תקציב צנע. אנחנו דחינו את הגישה הזו. לאחר חודשים של עבודה מאומצת, הגירעון הגיע לאפס. העיר שלנו ניצבת כעת על בסיס כלכלי איתן".

הוא הוסיף: "לא סגרנו את הפער על גבם של אנשים עובדים. סגרנו אותו תוך מימון פארקים, ספריות, רחובות בטוחים והשקעות היסטוריות בדיור הציבורי. קראו לזה פוליטיקה של מהמורות. קראו לזה סוציאליזם דמוקרטי. זו ממשלה שמספקת מענה לאנשים שגורמים לעיר הזו לרוץ".

"ברכות לראש העיר מאמאדני. הוא ירש גירעון ענק, הביא אותו לאפס ועדיין השקיע בטיפול בילדים, דיור ותשתיות העיר. כשממשלות עיריות עומדות לצד משפחות עובדות ולא לצד מיליארדרים, אין דבר שהן לא יכולות להשיג".

ברני סנדרס, סנאטור ממדינת ורמונט

ארגון הפעולה הפוליטי של סנדרס, Our Revolution, הוסיף: "למרות הספקות הבלתי פוסקים האם סוציאליסט יכול לנהל תקציב, ראש עיריית ניו יורק זוהרן מאמאדני הצליח לסגור גירעון של 12 מיליארד דולר ללא קיצוצים משמעותיים בשירותים הציבוריים – תוך כדי המשך השקעות בפארקים, ספריות, רחובות בטוחים, דיור ציבורי והמשך השראה למיליוני אנשים שהממשלה יכולה לעבוד למענם".

בחודש פברואר, זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, הזהיר מאמאדני כי העיר ניצבת בפני גירעון של 12 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. המצב היה כה חמור, לדבריו, עד כי ייתכן שיהיה צורך בפעולות דרסטיות – בין אם העלאת מיסים על העשירים (אופציה מועדפת עליו) ובין אם העלאת ארנונה לכל תושבי העיר.

אז כיצד הצליח מאמאדני לגייס 12 מיליארד דולר – שווי ערך ל-10% מתקציב העיר השנתי – ללא העלאת ארנונה, תוך מימון תוכניות נוספות רבות, בתוך שלושה חודשים בלבד? האם מדובר ב"סוציאליזם דמוקרטי", כפי שהוא מכנה זאת? אם הכוונה היא לסיוע כספי מממשלת המדינה, אז התשובה היא כן.

לפי הצהרתו של מאמאדני, ממשלו הצליח לאזן את התקציב באמצעות שני מהלכים עיקריים:

• הטלת מיסים על העשירים: מושלת מדינת ניו יורק, קתי הוכול, תמכה בהצעת המס על נכסים בעיר בשווי של לפחות 5 מיליון דולר שאינם מושכרים או משמשים כמגורי קבע. לפי משרדה, מס זה יניב "לפחות" 500 מיליון דולר בשנה, אם כי מבקר העירייה הזהיר כי לאחר יישום המס, ההכנסות בפועל עשויות להגיע לכדי 340 מיליון דולר בלבד, בהתחשב בשינויי התנהגות של בעלי הנכסים.
• סיוע כספי ממדינת ניו יורק: מאמאדני הסתמך גם על תמיכה כספית ממדינת ניו יורק, אשר סייעה למלא את הפער התקציבי העצום.

המהלך מעורר מחלוקת בקרב פרשנים כלכליים ופוליטיים. בעוד תומכיו רואים בו הצלחה של ממשל סוציאליסטי שפועל למען האזרחים, מבקריו טוענים כי מדובר בפתרון זמני שאינו בר-קיימא לטווח הארוך ומעמיד בסכנה את היציבות הכלכלית של העיר.