אסטון מרטין קוראת למימון חירום בפעם השמינית: מי יעזור לה לשרוד?

מאז שהחברה הבריטית אסטון מרטין הונפקה בבורסה בשנת 2018, ערכה צנח ביותר מ-90%. לפני כשבועיים, היא פנתה למימון חירום בפעם השמינית מאז ההנפקה, וקיבלה 50 מיליון ליש"ט (67.9 מיליון דולר) מקבוצת משקיעים בראשות המיליארדר הקנדי לורנס סטרול, בעליה העיקרי של החברה.

כאשר אסטון מרטין הונפקה לראשונה, היא נהנתה מהשקעה משמעותית מצדו של סטרול בשנת 2020. באותה תקופה, נראה היה כי החברה עומדת לפרוץ קדימה ולהפוך למובילה בתחום הרכב היוקרתי. אולם שמונה שנים לאחר ההנפקה, המציאות שונה לחלוטין: החברה ממשיכה לצבור הפסדים כבדים, שוויה צנח ל-430 מיליון ליש"ט (584 מיליון דולר) בלבד, והיא נאלצת לחפש מימון חירום באופן תדיר.

ההפסדים ממשיכים לגדול

למרות שבחברה מייצרים מכוניות מרהיבות כמו ה-Valhalla החדשה, הפסדיה לפני מס זינקו ב-25% בשנה שעברה והגיעו ל-364 מיליון ליש"ט (494 מיליון דולר). סטרול ממשיך להביע מחויבות לחברה, אך לפי דיווחים ב-The Telegraph, חלק מהמשקיעים מתחילים לתהות האם חברת ג'ילי הסינית תנסה להשתלט עליה.

האם ג'ילי תבוא להצלה?

הקונסורציום בראשות סטרול, המכונה Yew Tree, מחזיק ב-31% ממניות אסטון מרטין, מה שהופך אותו לבעל המניות הגדול ביותר. ג'ילי מחזיקה כיום בכ-14% מהמניות, אחרי שצמצמה את אחזקותיה מ-17%, בעוד קרן ההשקעות הסעודית מחזיקה בכ-17% אף היא. ג'ילי כבר מחזיקה ברוב המניות של יצרנית הרכב הבריטית לוטוס, והצילה בשנת 2013 את חברת המוניות הלונדונית מפשיטת רגל, והפכה אותה ל-LEVC.

מייסד ויו"ר ג'ילי, לי שופו, ידוע בחיבתו לרכבים בריטיים, אך הביצועים של החברות שבבעלותו אינם אחידים: לוטוס הודיעה לאחרונה על פיטורי למעלה מ-500 עובדים במטה שלה בהטל, והפסידה 195 מיליון ליש"ט (264 מיליון דולר) במחצית הראשונה של 2025.

האם ג'ילי תעביר את הייצור לסין?

«לסין יש את העלויות הנמוכות ביותר בעולם, והמודל העסקי שלה הוא ללכת לאן הכסף נמצא. הפחד הוא שהם יעבירו את כל הייצור לשם. אנחנו לא חייבים לאהוב את זה, אבל מבחינה עסקית זו כנראה ההחלטה הנכונה».

עם זאת, המשקיעים נראים זהירים כלפי אסטון מרטין. גורמים פנימיים טוענים כי ג'ילי צמצמה את אחזקותיה ל-14%, בעוד שבעבר החזיקה עד 20% ממניות החברה. גם אחזקותיה של מרצדס ירדו מ-20% ל-8% בלבד.

דעות חלוקות בקרב המומחים

אנדי פלמר, לשעבר מנכ"ל אסטון מרטין, מאמין כי החברה צריכה לקבל בברכה שותפים סינים. «הם מקדימים אותנו בעשר שנים בתחום הטכנולוגיה והחדשנות», אמר פלמר. מנגד, אחרים חוששים כי מעורבות סינית תוביל להעברת הייצור לסין ולפגיעה בתעסוקה בבריטניה.

בשעה שאסטון מרטין ממשיכה להיאבק על הישרדותה, השאלה המרכזית נותרת: האם בעלי המניות ימשיכו לתמוך בה, או שג'ילי תציע לה הצעה שלא ניתן לסרב לה?