נאגלריה פאולרי: האמבה הטורפת מוחות התגלתה בשני פארקים לאומיים בארה״ב

מחקר חדש שפורסם בכתב העת ES&T Water של האגודה הכימית האמריקנית, בהשתתפות הסקר הגאולוגי האמריקני ומוסדות נוספים, חשף ממצאים מדאיגים: נוכחות של נאגלריה פאולרי — המכונה 'אמבה טורפת מוחות' — התגלתה במים חמים בשני פארקים לאומיים פופולריים בארה״ב.

במסגרת המחקר נבדקו 185 דגימות מים מ-5 פארקים לאומיים, בהם פארק הלאומי ילוסטון, פארק הלאומי גרנד טיטון, אזור הנופש הלאומי אגם מיד, פארק הלאומי אולימפיק והמונומנט הלאומי הר הגעש ניובררי, לאורך תקופה של שמונה שנים (2016–2024).

התוצאות הראו כי ב-34% מהדגימות — 63 דגימות בסך הכל — נמצאה הנאגלריה פאולרי במים חמים ובאזורי נופש תרמיים בילוסטון, אגם מיד וגרנד טיטון. עם זאת, היא לא התגלתה באולימפיק או בניובררי.

חשוב לציין: לא דווחו מקרי הדבקה או מוות כתוצאה מהאמבה הטורפת מוחות באתרים אלו.

מהי נאגלריה פאולרי?

נאגלריה פאולרי היא אמבה חד-תאית החיה במים מתוקים חמים, כגון אגמים, נהרות ומעיינות תרמיים. היא מכונה 'אמבה טורפת מוחות' משום שהיא עלולה לחדור למוח דרך האף ולגרום להרס רקמתו. על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), זיהומים מוחיים הנגרמים על ידה נדירים ביותר, אך קטלניים ביותר — שיעור התמותה עומד על 98%.

אם מים המכילים את האמבה חודרים לאף ומשם למוח, הם עלולים לגרום לזיהום המכונה מנינגואנצפליטיס ראשוני על שם נאגלריה (PAM). מדי שנה מדווחים בארצות הברית פחות מעשרה מקרים של זיהום זה, וכמעט כל החולים בו אינם שורדים. מתוך 167 מקרים שדווחו בין השנים 1962 ל-2024, רק ארבעה שרדו.

סיכוני ההדבקה

זיהומים הנגרמים על ידי נאגלריה פאולרי מתרחשים לרוב לאחר שחייה או צלילה במקווי מים מתוקים בקיץ, במיוחד לאחר תקופות חום ממושכות הגורמות לעליית טמפרטורת המים וירידת מפלסם.

ה-CDC מדגיש: אין אפשרות להידבק בנאגלריה פאולרי על ידי בליעת מים המכילים את האמבה, וכן היא אינה עוברת מאדם לאדם.

כיצד להפחית את הסיכון?

על פי המלצות ה-CDC, ניתן להפחית את הסיכון להידבקות באמצעות:

• סגירת האף או שימוש בקליפס אף בעת קפיצה או צלילה במים מתוקים;
• הימנעות מטבילה מלאה בראש במים חמים, כגון מעיינות תרמיים;
• הימנעות מחפירה במים רדודים, שם הסיכון לנוכחות האמבה גבוה יותר.

תסמינים של זיהום בנאגלריה פאולרי

זיהום מסוג PAM מתפתח במהירות, כאשר התסמינים הראשונים כוללים:

• כאבי ראש;
• חום;
• בחילות והקאות;
• נוקשות בצוואר;
• בלבול וחוסר תשומת לב לסביבה;
• אובדן שיווי משקל;
• הלוצינציות.

רוב החולים מתים תוך 18 ימים מתחילת התסמינים, כאשר רבים נכנסים לתרדמת ומתים כבר לאחר חמישה ימים.